#1 החלטתי להיות מנהל

manager

האמת, זה היה באויר כבר כמה חודשים. ידעתי שאני אחד המועמדים. וכשהגיעה הרה-אורגניזציה הרבעונית, תפס אותי מנהל הפיתוח במעלית ושאל אותי אם אני מעוניין. לא עניתי מייד, שלא יחשבו שאני לא רציני, ולא שוקל את צעדי. הרי זו החלטה שיכולה לשנות את כל מהלך החיים. יש יתרונות לכאן ולכאן ואסור לנהוג בפזיזות. החלטתי להיות מחושב ואחראי כמו שמנהל אמור להיות, ולקחת זמן למחשבה לפני שאני נותן תשובה. חיכיתי בסבלנות עוד שלוש קומות, וכשהגענו לקומה העליונה אמרתי: "בטח, למה לא, זה יכול להיות נחמד". וככה נהייתי מנהל.

הימים שלאחר השיחה הזאת היו קשים מאוד. היה קשה להסתובב במסדרונות ולא להגיד כלום לאף אחד. רק לחייך חיוך ממזרי כזה של 'אני יודע משהו שאתם לא' וכמובן לא לאשר או להכחיש שום דבר. ההחלטה על המינוי נשמרה בסודיות גמורה. כל שותפי הסוד הושבעו בשבועה חמורה שלא לגלות לאף אחד שום דבר עד לישיבת הקבוצה הגדולה בעוד שבועיים, אז השינויים ייחשפו בפני פשוטי העם (כך נקראים הלא-מנהלים בפי המנהלים). ואכן הסוד נשמר לחלוטין. עד לארוחת הצהרים. אז תפס אותי אחד המהנדסים בצוות ושאל אותי אם זה נכון מה שהוא שמע. אנחנו עובדים יחד כמעט שש שנים וחברים גם מחוץ לעבודה, אז השבעתי אותו שלא לגלות לאף אחד וסיפרתי לו. הוא כמובן לא גילה לאף אחד, חוץ מהבחורה מכח אדם שהיא באמת אחלה ויודעת לשמור סוד.

למחרת בבוקר המנקה של השירותים אמר לי מזל טוב למינוי החדש. עד הישיבת קבוצה כמעט כל הבניין כבר ידע, אבל בכל זאת הוצגתי בפני כולם, כולל המייל המביך שנשלח בתפוצת נאט"ו על כל מה שעשיתי בחמש שנים האחרונות, ועל זה שאני מביא איתי המון ניסיון (באנגלית זה נשמע יותר טוב…) ועוד כל מיני שטויות.

אבל מה שהכי קשה בלהיות מנהל חדש, זה פתאום להיות אחראי על עובדים שעד אתמול היו במעמד כמו שלך ופתאום אתה המנהל שלהם. עד עכשיו הייתם עובדים יחד, מתלוננים יחד ובעיקר צוחקים יחד על המנהל/ת שלכם. באמת לא נעים, במיוחד שאתה יודע שעכשיו כל החברה צוחקים עליך כשאתה לא באזור, ובינינו – יש הרבה על מה לצחוק. אבל אני הייתי מוכן מראש והקדמתי תרופה למכה. בישיבת הצוות הראשונה שעשיתי בתור מנהל פתחתי את הנושא, הסברתי את הבעיה שלי ואז עברתי עובד אחרי עובד וצחקתי וירדתי על כל אחד בתורו. מה הם חושבים לעצמם? שרק להם מותר?

למחרת, אחרי שיחת ההבהרה עם מנהל המרכז ואחראית הכח אדם, התנצלתי בפני כולם. אבל אין מה לעשות, זה היה שווה את זה. כשהסתיימה ישיבת ההתנצלות חמקתי בשקט לקוביה שלי, להירגע טיפה. פתחתי את האימייל וסוף סוף זה הגיע. המייל ממחלקת כוח אדם שכותרתו: "מזל טוב לרגל מינוייך למנהל בחברתנו". 'או!' אמרתי לעצמי, עכשיו נגלה את הת'כלס. כמה באמת שווה להיות מנהל. הרי בסופו של יום אחת הסיבות המרכזיות שבגללה הסכמתי להיות מנהל היא הבונוס השמן שאני בטח אקבל, בנוסף להעלאה רצינית בסוף השנה.

מייד פתחתי את המייל. ואכן קיבלתי. לא אחד, לא שניים לא שלושה. 12 קורסים פרונטליים שאני צריך לעשות ועוד ארבעה קורסים אונליין. כל זה בשביל שאוכל לקבל את הזכות המרוממת לאשר החזרי הוצאות עד 5000 ש"ח. גלגלתי את המייל עד למטה, חזרה למעלה. ניסיתי גם לצדדים. שום העלאה, שום בונוס. חתיכת פאדיחה.

במבט לאחור, אני יכול להגיד שזו הייתה רק ההתחלה. לא רק שלא קיבלתי העלאה, המצב רק נהיה יותר גרוע. בתור מהנדס, אתה תלוי בעיקר בעצמך. תהיה טוב, תתאמץ, תשקיע, וכל הנראה תתגומל בהתאם. ומצד שני, אם לא תעשה את העבודה, תחטוף על הראש. בתור מנהל צוות העסק די דומה אבל בשינוי קל. אם הצוות לא מספק את הסחורה, אתה חוטף על הראש. אבל אם הצוות קורע את עצמו, החבר'ה עובדים ימים ולילות ובסוף מצליחים להגיע בזמן, אז המהנדסים מתוגמלים והמנהל – גם חוטף על הראש למה הוא מעביד בפרך את הצוות שלו. ככה שאתה בכל מקרה מפסיד.

בכל זאת יתרון אחד כן יש בלהיות מנהל. אתה יכול להעביר ימים שלמים ולפעמים אפילו שבועות בלי לעשות שום דבר משמעותי, למשל לבזבז את הזמן בלכתוב את התובנות שלך על החיים, או פשוט לישון בקוביה, ואף אחד בכלל לא ישים לב…

והמהנדס החכם אומר: מנהל בינוני הוא מנהל שלא רואים אותו. מנהל טוב הוא מנהל שלא שומעים אותו. מנהל מצוין הוא מנהל שלא צריכים אותו.

תגובה אחת בנושא “#1 החלטתי להיות מנהל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s