#16 תואר הפועל – על פועלים ותאריהם

ממה נעלבו פשוטי העם בהיי-טק? מה נשמע כמו "כמו"? ואיך ידע הצ'יף הישראלי כמה גשם הולך לרדת.

בפוסט הראשון שלי שהתפרסם באופן נרחב, כשעוד הייתי צעיר וחסר ניסיון, כיניתי את אוכלוסיית הלא-מנהלים "פשוטי העם", וככל הנראה עוררתי את זעמם של כמה מפשוט… כלומר של אחוז מסוים מאוכלוסיית הלא-מנהלים בעלי חוש הומור, איך לומר, שונה משלי. אבל התגובות והטוקבקים הזועמים משהו כן גרמו לי לחשוב שוב על הנושא, וכך הגעתי למסקנה שאולי לא דייקתי בדברי. תוצאותיו של מחקר קצר שעשיתי ברשתות החברתיות המקצועיות (האמת, רק ב LinkedIn, אבל זה נראה יותר מרשים בלשון רבים) העלה כי הביטוי "פשוטי העם" אכן עשה עוול מסוים עם אוכלוסיית עובדי ההיי-טק. שיטוט קצר ברחבי הרשת וסקירת התיאור התפקידים מראה שאכן הביטוי "פשוטי העם" רחוק כרחוק מזרח ממערב מלשקף נכונה את המצב לאשורו. היום כבר כמעט ואין לראות מפתחי תוכנה פשוטים או סתם מהנדסי מחשבים. כולם מינימום נהיו בכירים, יעני "סניורים" – Seniors, או מומחים – כלומר ספציאליסטים בתחומם. וכך זה ממשיך: יש אקספרטים, יש טכנולוג'יסטים, יש אוונג'ליסטים (ואני חשבתי שזהו משהו נוצרי בכלל…) ועוד מעט גם גנבים פשוטים יהפכו להיות לפחות ליסטים. סתם מהנדסים רגילים כבר קשה מאוד למצוא בשוק.

אינפלציית התארים חרגה מגבולות ההייטק וגלשה גם למחוזות אחרים. אני עוד זוכר שלפני עשרים שנה היה מקצוע כזה שנקרא מתווך דירות. המקצוע הזה עבר מן העולם. היום כבר לא ניתן למצוא מתווכי דירות, רק יועצי נדל"ן. יועצי נדל"ן בכירים כמובן. זה ממש מזכיר לי את קמר"ש הלור"ל מגבעת חלפון.

גם בתחום משאבי האנוש חלה התפתחות מרשימה. כבר השם משאבי אנוש נשמע הרבה יותר מכובד מ"כח אדם" העתיק וההסתדרותי. אבל אני חושב שהמטמורפוזה המוצלחת ביותר חל בשינוי מ"רכזי כח אדם" אל "אחראי גיוס והשמה" ומשם בקפיצה מדהימה אל "רוכשי הכשרונות" ו"ציידי הראשים". באידיש זה נשמע יותר טוב: Head hunting and Talent acquisition. (למי שמעוניין בעוד דוגמאות מאלפות, אפשר לקרוא כאן, או פשוט לחפש בגוגל: "Job Title Generator").

אבל כל זה מתגמד כשעוברים לתפקידים הבכירים באמת, כלומר אלו שיש להם תואר בכיר ולאו דווקא תפקיד בכיר. זה מתחיל בדרגי הניהול. כל מנהל זוטר שמקודם רמה אחת למעלה מייד הופך לדירקטור, שזה נשמע הרבה יותר עוצמתי ומרשים מאשר סתם מנהל בכיר, וזה למרות שמעל הדירקטור שלנו יש עוד 12 שכבות ניהול עד שמגיעים למנכ"ל החברה. בסטארטאפים קטנים ובינוניים המצב הרבה יותר חמור. ראשת צוות הפיתוח בעלת נסיון של בקושי שנתיים שמובילה שלושה מתכנתים (אחד מהם עדיין סטודנט) כבר מיד הופכת לסמנכ"לית פיתוח, והבחור שמחפש לקוחות פוטנציאליים אוטומטית הופך לסמנכ"ל השיווק, למרות שהוא לא מצא אפילו לקוח אחד, פוטנציאלי או לא פוטנציאלי. ואם כבר בסטארטאפים עסקינן, כאן מופיע לו המסתורין סביב סוגיית ה"מייסדים", או ה "Co-Founders". שהרי מה יכול להיות יותר מכובד בקורות החיים מאשר התואר של מייסד סטארטאפ? אני מכיר רבים שהיו מוכנים לשלם סכום לא מבוטל בשביל להוסיף את הטייטל הזה לרזומה שלהם. אלא שכלל לא ברור מהי ההגדרה של "מייסד" ולמי יש את הזכות לקבל את התואר. אני לא אכנס פה לפרטי הדיון, אבל כבר ראיתי סטארטאפים שבהם מספר המייסדים היה לפחות כמו מספר העובדים בחברה (כולל האדמינית והמנקה, שבמקרה היו בחדר הישיבות בתזמון הנכון), אם לא למעלה ממנו.

אבל את תואר התואר הנחשק ביותר ללא ספק תופס התואר "סגן נשיא" או VP. שכן משאת נפשו של כל הייטקיסט עם שאיפה ניהולית היא להפוך להיות VP, וכמה שיותר מהר. ולכן יש אינפלציה בכמות ה VP בכל תחומי ההייטק. אם פעם היו רק שניים או שלושה VP בכל חברה: אחד אחראי על הפיתוח, אחד על הכספים ואחד על התפעול, היום בכל סטארטאפ מתחיל אפשר למצוא בנוסף גם VP לשיווק וVP  למכירות. ויש גם VP לאלגוריתמים ו VP לבדיקות, VP לתכנון אסטרטגי ו VP לקניות ועוד ועוד, לפי הצורך. כאשר הצורך הוא כמובן צורך חיוני בלקדם את אחד מבכירי החברה שנעלב בסבב במינויים הקודם ושהדבר היחיד שמשאיר אותו בחברה זה הטייטל המפואר. אגב, הדבר היחיד שמשתנה לאחר הקידום ל VP, הוא תאור התפקיד בלבד, התפקיד בפועל נשאר ללא שינוי. מן הסתם ישנם סטארטאפים שבהם למעלה משמונים אחוז מהעובדים הם בדרגת VP  ומעלה. בעקבות האינפלציה ב VP נוצר הצורך לייצר היררכיה פנימית בין ה VP השונים, וכן נולד הסניור VP והאקזקיוטיב VP ואני מעריך שבקרוב גם נראה אולטרה VP ופרימיום VP.

גם בתחום הטכני יש סולם דרגות להתגדר בו, ואחרי ההתקדמות הזריזה ממפתח זוטר למפתח בכיר (בדרך כלל לא יותר משלושה חודשים אחרי סיום הלימודים, ולעיתים אפילו פחות), אפשר להפוך תוך לא יותר משנה-שנתיים לארכיטקט, וכמובן שקצת לאחר מכן לארכיטקט בכיר. השלב הבא באבולוציה של המהנדסים שבחרו להישאר במסלול הטכני, הוא להפוך להיות פרינסיפל אינג'יניר, שזה כבר כמעט שקול לתואר אצולה. זהו תואר שנפוץ בעיקר בחברות גדולות, הסובלות מעודף ארכיטקטים בכירים, ונועד על מנת לייצר תחושת מוטיבציה ותחרותיות אצל אנשים חכמים שגם ככה כבר נשחקו אחרי שהם עובדים עשרים שנה באותו מקום. לא סתם התואר פרינסיפל קשור קשר בל יינתק למילה פרינס, ולגינוני הכבוד והפוליטיקה הכרוכים עם ההצטרפות למעמד האצולה.

אבל את הדובדבן שבקצפת שמרתי לסוף. זהו התואר החביב עלי מכל, למרות שעל פי רוב הוא נחבא אל הכלים בראשי תבות שתמיד מתחילים באות C. אני מדבר כמובן על תואר הצ'יף. הצ'יף הראשון והקלאסי הוא כמובן ה CEO, שזה בעברית פשוטה מנכ"ל. אבל יש גם את הצ'יף שאחראי על הכספים – CFO,  ואת הצ'יף של הטכנולוגיות, הלא הוא ה CTO, ולא נשכח את ה CMO שאחראי על מממ.. משהו. ה CMO זה לא המצאה שלי, ראיתי לפחות שני פרופילים שכללו את התואר הזה, אבל לא הצלחתי לפענח את המשמעות (חוץ מזה שבעברית זה נשמע כמו כמו). ככל שהשימוש בתואר צ'יף הלך ונהיה נפוץ יותר ויותר בחברות ההייטק, התמונה שהבאתי למעלה יכולה בהחלט להיות תמונה אופיינית של ישיבת הנהלה של סטארטאפ ממוצע. אני יכול לדמיין לעצמי איך כל הצ'יפים של החברה יושבים יחד באוהל הישיבות, דנים בתוכניות העסקיות ובשיתופי פעולה אסטרטגיים, כאשר לפתע נכנס הצ'יף של הטכנולוגיות, ומודיע בחיוך רחב במיוחד שהוא השיג חומר טוב על החברה המתחרה, וכל הצ'יפים מוציאים את המקטרות שלהם בשביל לבדוק את החומר החדש…

אך, אליה וקוץ בה. מה שווה התואר המהולל אם אף אחד לא יודע ממנו? אז כמובן שעם כל קידום מיד מעדכנים את הפרופיל בפייסבוק וב LinkedIn, וגם מדפיסים כרטיסי ביקור חדשים. והמקפידים על כבודם גם יוסיפו את הטייטל החדש לחתימה של האימייל שלהם. אבל כל זה לא מספיק, כי עדיין יכול להיות שהאנשים שעולים איתך במעלית, או נדחפים לפניך בתור למכונת קפה בכלל לא יודעים שאתה VP או לפחות צ'יף של משהו. אולי צריך לעבור  לשיטה הצבאית וללכת עם דרגות? למתכנת זוטר תהיה מעין מקלדונת קטנה על כל כתף, מתכנת בכיר יזכה לשתי מקלדות, ארכיטקט בכיר לעכבר קטן ושתי מקלדות וכן הלאה על זה הדרך. גם הצדעות יכול להיות נחמד, או לפחות לקוד קידה קטנה כשצ'יף בכיר יותר נכנס לחדר. והאמת שלגבי הצ'יפים העניין של הדרגות הרבה יותר פשוט. צ'יף חדש יקבל נוצה אחת, ועם כל קידום בדרגה הוא יוכל להוסיף נוצה נוספת, עד שה CEO יראה כמו החבר'ה מהתמונה למעלה. ככה בטוח אף אחד לא יפספס שמי שעומד לידו במעלית הוא צ'יף.

והמהנדס החכם אומר: יש הרבה אנשים שמשנים את עצמם בשביל להתאים לתפקיד, יש גם הרבה אנשים שמשנים את התפקיד כך שיתאים להם, אבל יש מעט מאוד אנשים שפשוט מתאימים לתפקיד שהם עושים.

---

מתחת לקו: ולסיום, סיפור קטן על צ'יף, שמסכם את המצב: לכפר אינדיאני נידח בערבות קנדה, ללא חשמל, ביוב, או סניף של סטארבאקס, הגיע ישראלי צעיר במסגרת הטיול הגדול שאחרי הצבא. הבחור הישראלי התאהב בפשטות של המקום והחליט להשתקע שם. גם אנשי השבט מאוד אהבו את הבחור והעריכו אותו, עד כדי כך שלאחר מספר שנים כשהצ'יף הזקן מת, הם החליטו למנות את הבחור הישראלי לצ'יף החדש שלהם. הם הבטיחו לו שזה בעיקר מינוי של כבוד ופינוקים ושתפקידו העיקרי יהיה לנבא את מזג האויר וכמות המשקעים הצפויה בחורף הקרוב. סבבה, אמר הבחור לעצמו, לא נשמע מסובך מדי והתנאים טובים. לקראת סוף הקיץ של שנתו הראשונה כצ'יף, נפרד הישראלי מאנשי השבט, ואמר שהוא יוצא להתבודד עם רוחות השבט על פסגת ההר המקודש. לאחר שהתרחק מרחק ניכר מהמאהל ווידא שאף אחד לא עוקב אחריו, שלף הצ'יף פלאפון והתקשר לשירות המטאורולוגי לברר מה צפוי בחורף הקרוב. החזאי התורן ענה לו שקצת מוקדם מדי לדעת ושיתקשר שוב בעוד מספר שבועות. חזר הצ'יף לשבט והחליט לקחת סיכון והודיע שהולך להיות חורף סוער ביותר ועל אנשי השבט להתכונן ולאסוף הרבה עצים ולהכין את המאהל. ואכן כך עשו אנשי השבט ועבדו מבוקר עד ערב להכין מאגרי עצים לחורף הקרב. לקראת סוף הסתו, כאשר אפילו טיפת גשם אחת לא ירדה, באו אנשי השבט לצ'יף לקבל הבהרות על מזג האוויר הבהיר. הצ'יף שוב יצא לדבר עם ה"אבות הקדמונים", ומהשרות המטארולוגי ענו לנו שהם משוכנעים שהולך להיות חורף עצבני. שמח הצ'יף שהימר נכונה, חזר לאנשי השבט ודירבן והמריץ את אנשי השבט להתאמץ עוד יותר באיסוף העצים כיון שהחורף הולך להיות סוער במיוחד. לקראת אמצע דצמבר, כשאף נוצת ענן לא נראתה בשמיים, שוב הגיעו אנשי השבט לצ'יף כשהם כועסים משהו. הצ'יף אמר להם להמשיך לחטוב עצים במרץ, תוך הבטחה שהוא יוודא את העניין עם רוחות האבות. לאחר שהתרחק, שוב התקשר הצ'יף, ושוב הבטיחו לו מהשרות שהחורף הולך להיות סוער במיוחד. הצ'יף נרגע, אבל מתוך סקרנות הוא שאל את החזאים מאיפה להם הביטחון והידע על עוצמת החורף המתקרב. ענו לו החזאים: מה זאת אומרת? אנחנו יודעים שיהיה חורף סוער במיוחד כי אנחנו רואים שהאינדיאנים אוספים עצים כמו מטורפים!