#20 הכה את המומחה

איך אפשר להיות מומחה? מה מקבלים כשמכפילים שני מספרים ראשוניים מאוד גדולים? ואיך כל זה קשור לבלוק איטונג

סייבר. פרצות אבטחה. ביטקוין. תולעים. איזה כיף לכתוב את המילים האלה, זה גורם לך להרגיש בעניינים, מעודכן, ממש אחד שיודע. בזמן האחרון כולם קוראים על סייבר, שומעים על סייבר, מדברים סייבר. לא סתם מדברים, כולם נהיו מומחים לסייבר. ילדים בכיתה א' כבר הולכים לחוג סייבר אחרי הצהרים, והחלום של כל אמא יהודיה הוא שהבן שלה יהיה ב 8200. אבל בפועל רק מעט מאוד אנשים באמת מבינים מה זה סייבר, וזה כולל גם רבים מאלה שעובדים בסייבר. זה נורא כיף לדבר על איך צה"ל שתל תולעת בצנטריפוגות של אירן (על פי מקורות זרים כמובן). אבל מה זה בדיוק התולעת הזו, איך היא זוחלת ואיזה עלים היא אוכלת אין הרבה שיודעים. כנ"ל גם לגבי הביטקוין, שהוא הטרנד החם בעולם ההייטק, או הפינ-טק ליתר דיוק, כלומר השילוב בין הייטק לכלכלה. ואני חשבתי שהמשכורת שלי זה השילוב הכי מוצלח ביניהם.

כל תינוק יודע שביטקוין זה מטבע דיגיטלי. אבל גם אני גיליתי (אמנם רק בגיל שלושים) שהכסף שיש לי בחשבון הבנק זה לא בדיוק ערימה של מטבעות ושטרות באיזו כספת שמורה, אלא זה בסך הכל פיסת מידע דיגיטלי ששמורה במחשב המרכזי של הבנק. אז מה בדיוק הסיפור עם הביטקוין הזה? כמובן שכאן יקפצו כל המומחים ויגידו: "נו, באמת, אתה לא מבין שום דבר". והם צודקים. אני באמת לא מבין שום דבר. מה הביג-דיל בביטקוין ומה זה שונה מהכסף שלי ששוכב בבנק כבר עשרים שנה בצורה דיגיטלית?

אבל לטובת קהל הקוראים הנאמן (בבקשה, תמשיכו לקרוא…), הלכתי וניסיתי לברר מה עומד מאחורי הביטקוין הזה. ומה שכולם אמרו לי זה שבכלל הביטקוין הוא לא הדבר האמיתי, אלא הדבר האמיתי זה התשתית שמאפשרת את המסחר בביטקוין, הבלוקצ'יין. נו, שוין, אמרתי. ומה זה בדיוק הבלוקצ'יין הזה? חיפשתי ומצאתי כתבה של פרשן מומחה לענייני כלכלה והייטק שם הוא מסביר באריכות שבלוקצ'יין זה טכנולוגיה דיגיטילית המורכבת מ… שימו לב: שרשרת של בלוקים! והשרשרת הזאת מייצרת איזשהו קסם הייטקי המאפשר לסחור במטבעות ללא צורך בבנק. מי היה מאמין שבלוקצ'יין זה שרשרת של בלוקים. עכשיו הכל ברור.

ההסבר המעמיק והמקיף הזה ממומחה לענייני לכלכלה והייטק, הזכיר לי סיפור ישן שקראתי בתקופת התיכון. המחרוזת הוא סיפור קצר ומפורסם של גי דה מופאסן, אשר במרכזו בחורה ענייה (כנראה לא הייתה עובדת הייטק) ומתוסכלת (אולי דווקא כן בהיי-טק?) המשאילה מחרוזת יהלומים יקרה מחברתה העשירה (כנראה התחתנה עם סטארטאפיסט שעשה אקזיט) למסיבה גדולה לערב אחד בלבד על מנת להיראות עשירה. כמובן שגיבורת הסיפור מאבדת את המחרוזת ועקב כך נכנסת לחובות כבדים על מנת לקנות מחרוזת חדשה. כבר לאחר כמה ימים היא מחזירה את השרשרת הקנויה, ללא שהחברה יודעת שהשרשרת המקורית אבדה. רק לאחר עשר שנים של עבודה קשה, בפגישה מקרית עם החברה מגלה הגיבורה שהשרשרת שהיא השאילה לפני עשר שנים הייתה עשוייה מיהלומים מזוייפים ועשר שנים היא עבדה לחינם.

סיפור זה, על אף שנכתב שנים רבות לפני המצאת ההיי-טק טומן בחובו תובנות רבות על תעשיית הטכנולוגיה העילית, ונביא מספר דוגמאות בולטות:

• עבודה קשה ומתישה לאורך שנים. הייטק או לא הייטק?
• הרצון העז להתקדם ותמיד להיראות חשוב יותר ממה שאתה באמת.
• באג חד פעמי שגורר אחריו שנים של עבודה ותמיכה בגירסאות ישנות עד זוב דם.
• הסתרת פאדיחות מהלקוח, כי הוא לא באמת צריך לדעת.
• וכמובן, השקעה של זמן רב עבור משהו שבסופו של דבר התברר כמיותר לגמרי.

אבל  בעיניי המוטיב המרכזי בסיפור הוא מוטיב הביטחון העצמי. מצד אחד נמצאת גיבורת הסיפור האומללה, שבאופן ברור הינה חסרת ביטחון עצמי מינימלי. הגיבורה כלל אינה מנסה להאשים מישהו אחר, אלא מיד נוטלת את האשמה על עצמה, דבר המנוגד לגמרי לכללי התכנות ההישרדותי (היא כנראה לא קראה את הפוסט הזה). ואילו מצד שני עומדת לה, זורחת כסטארטאפ שעשה אקזיט במאות מיליונים, החברה העשירה בעלת השרשרת. אמנם החברה משחקת לכאורה רק תפקיד משני בסיפור, אך כל מהלך העלילה סובב סביב העובדה שהיא הולכת עם שרשרת זכוכית פשוטה אבל כולם חושבים שזו שרשרת יהלומים יקרה. איזה תחכום! איזה בטחון עצמי! וכמובן בלי להוציא אף שקר מהפה. ייתכן שהחברה העשירה כלל אינה עשירה. אבל אם היא מתנהגת כמו עשירה, מתלבשת כמו עשירה ומדברת כמו עשירה, כולם בטוחים שהיא כזו.

וזה בדיוק העניין עם כל המומחים והפרשנים לפינ-טק, להייטק, ולמעשה לכל תחום שהוא. רובם לא באמת יודעים הרבה יותר מהאדם הפשוט ברחוב. לפני הכנת הכתבה הם עשו חיפוש קצר באינטרנט חיטטו קצת בויקיפדיה, הרימו טלפון לאיזה חבר שעובד בתחום, והופ! הפכנו למומחים לבלוקצ'יין. נזכרתי בדוגמא מאלפת, שלא לומר מעלפת, במאמר שקראתי לפני שנים בירחון מדע פופולארי שהסביר את יסודות ההצפנה, תחום שלכאורה אני מבין בו מעט. במאמר נכתב שמערכות ההצפנה הדיגיטליות מבוססות על מספרים ראשוניים מאוד גדולים שלוקח הרבה מאוד זמן לחשב אותם. לכן כאשר התוכנה סוף סוף מוצאת שני מספרים ראשוניים גדולים, היא מכפילה אותם אחד בשני בשביל לקבל מספר ראשוני גדול עוד יותר! (למי שלא הבין, נא לפנות למורה למתמטיקה של כיתה ה').

והאמת, שלא מדובר פה רק בפרשנים וכתבים למיניהם. אם תבדקו טוב תגלו שהרבה מהאנשים בסביבת העבודה שלכם הם "מומחים" מהסוג הזה. הדבר נכון בעיקר לגבי מנהלים בכירים שאחראים לפיתוח של מוצרים סופר-חכמים, אבל אין להם באמת מושג מה קורה שם למטה. ואם נודה על האמת, גם אני חוטא לא פעם במומחיות בדברים שאני לא באמת מבין עד הסוף, כמו שאחד הטוקבקיסטים כתב עלי: רואים שהכותב אף פעם לא עבד בהייטק…

אז לסיום, בפעם הבאה כשאיזה "מומחה" בעבודה מנסה להסביר או למכור לכם עוד איזה מוצר חדשני מבוסס בלוקצ'יין, צריך לענות לו בפשטות: בלוקצ'יין? אם זה לא איטונג לא קונה! (ולצעירים ולסנילים שבינינו – כאן)

והמהנדס החכם אומר: מה שקובע זה לא מה אתה אומר, אלא איך אתה אומר את זה

(או במילים אחרות: אם אתה אומר משהו עם מספיק בטחון עצמי, יאמינו לך גם אם אתה מדבר שטויות)