#56 הדרך לגיהנום

על חלום ההיי-טק של מלך הכוזרים, איך הרסו את תהליך הבוקר המקודש של ההיי-טק ואיך מסכמים את כל התהליכים בהיי-טק במשפט מפתח אחד.

זהו הפכנו להיות ירוקים. גם קודם היינו ירוקים, בעיקר מקנאה. אבל עכשיו אנחנו ירוקים על אמת. ראינו שהדשא של השכן ירוק יותר וזהו, מעכשיו אין יותר חד פעמי בפינות קפה.

אז בהיי-טק, כמו בהיי-טק, חילקו לנו כוסות זכוכית לשתייה חמה, ובקבוקי פלסטיק לשתייה קרה. כמובן עם הלוגו של החברה, כך שלא נשכח מהבאר של מי אנחנו שותים.

ואני אומר, סבבה. זורמים. בטח זורמים. כמות המים שזורמים פה עכשיו כשכולם צריכים לשטוף את הכוסות הרב פעמיות שלהם היא פנטסטית. אמנם שמו איזו מכונה סופר מודרנית לשטיפת כוסות, אבל היא אף פעם לא עובדת, וחוץ מזה הכוס שלי לא נכנסת בתוכה.

אבל זה בקטנה. מישהו שם למעלה, כשהוא קיבל את ההחלטה הירקרקה הזו, חשב על הפגיעה בתפוקה? ולהזכירכם מדובר בחברת היי-טק מזרח-תיכונית ממוצעת, שגם ככה התפוקה לא בשמיים. הרי מעבר לזמן שהולך על שטיפת הכוסות, גם כמות ההליכות לפינת הקפה הוכפלה. מהיום הולכים פעם אחת לפינה, ואז נזכרים שאין כוסות, ואז חוזרים לקוביה להביא את הכוס האישית.

ומה עם הפגיעה האנושה בהרגלי העבודה שלנו? איך באבחת-מייל ארגוני הרסו לנו את תהליך הבוקר המקודש של: פקקים – חניה – מעלית – פינת קפה – עמדת עבודה. עכשיו פתאום הפכו את היוצרות. קודם לעבור בעמדת העבודה ורק אחר כך לפינת קפה? ככה לזרוק לפח שנים של הרגלי עבודה טובים ויציבים?

אבל מה שהכי מעצבן, שכל העסק הזה בכלל לא משיג את המטרה שלו. כי מה קורה בפועל? תעשו סיבוב בין כל עמדות העבודה והקוביות, ותגלו שבכל עמדה שלישית יש סטוקים פרטיים של כוסות חד פעמיות שהחבר'ה הביאו מהבית. נו מה הם חשבו, הרי הם בעצמם חינכו אותנו ולימדו אותנו איך לעקוף בעיות בדרכים יצירתיות אבל פשוטות. אז אחרי שנים של אימונים בביצוע "עבודות מסביב" (workarounds בלע"ז), אין פלא שאנחנו שולפים פתרונות מהשרוול, ובמקרה דנן, אשכרה מהשרוול של החד פעמי.

בדיוק, אבל בדיוק על זה נאמר: "יצא שכרו בהפסדו". רצית להיות ירוק ולחסוך בכמות החד פעמי, ולמעשה הכפלת ואף שילשת את כמות הכוסות. הדבר היחיד שאולי החברה חסכה, זה כמה "ירוקים" כי עכשיו אנחנו משלמים על החד פעמי ולא הם. ואולי זו הייתה המטרה האמיתית?

אבל כל זה, הוא רק משל למה שהולך אצלנו כאן בהיי-טק. למעשה זה מתחיל עוד אצל ממלכת הכוזרים, שרצו להפוך את עצמם ל"סטארטאפ-ניישן" כבר לפני הרבה שנים. וכבר אז חלם מלך הכוזרים את אחד ממשפטי המפתח של ההיי-טק:  "כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים".

סיכום מתומצת להפליא של כל תהליכי ההיי-טק במשפט אחד. מה שמשותף לכל הפרוססים ושיטות העבודה ומתודולוגיות הפיתוח הוא "כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים". או במילים יותר מודרניות. הרעיון אחלה, הביצוע חארה.

כן, כן. כל חסידי הפרוסס רוצים לשפר את התהליכים, להעלות את התפוקה. לגרום לדברים לרוץ יותר מהר, יותר חלק. ובאמת, כל פעם שממציאים איזה פרוסס חדש, אנחנו רצים יותר מהר, הרבה יותר, רק שלא ברור כל כך לאן. והמדרון באמת נהיה יותר חלקלק. והדבר היחיד שעולה זו לא התפוקה, אלא רמת העצבים של העובדים המתוסכלים, שעוד פעם שינו להם את הפרוסס בלי לשים לב, ככה בין העכבר למקלדת.

עד שכבר התרגלנו לפרוסס אז מחליפים אותו. הכלל השני של התכנות ההישרדותי, שהוא החוק הידוע של "עובד? אל תיגע!" תופס גם פה.

אבל אז באים אנשי הפרוסס, ואומרים שאולי זה עובד, אבל זה יכול לעבוד יותר טוב. ואני אומר יכול להיות שהם צודקים, אבל בינתיים, אני זה שצריך לשטוף בעצמי את הכוס קפה שלי, כי היא לא נכנסת במכונה.

והמהנדס החכם אומר: רצינו כמה שיותר טוב, אבל יצא לנו כמו תמיד (ויקטור צ'רנומירדין)

מוקדש לכל אנשי הפרוסס, שאכן כוונתם רצויה.

---

מתחת לקו

ולמי שממש מתגעגע ,כבר כתבתי פעם על נפלאות הפרוסס, והחוקים המופתיים של הופששטר ופרקינסון.