על הפרדוקס הפוליטי של ההיי-טק, על גילוי המסע בזמן ואיך הסתיים הטיול המשפחתי לצפון
הסיור בשמורת הטבע בצפון נקבע לאחת עשרה בבוקר. אז הערתי את הילדים כבר בשלוש וחצי לפנות בוקר. כי עד שהילדים יקומו, ועד שנתארגן באוטו. ואז נצטרך לעלות הביתה כי מישהו (מישהו!) שכח את התיק איפור. וגם בגלל שאי אפשר באמת לסמוך על הוייז, ובטח יהיו פקקים. ואולי נצטרך לחזור הביתה כי איזה פלאפון נשאר בהטענה. אה, ומה יקרה אם האוטו לא יניע, ואולי גם נגלה שהתיק עם המגבות נשאר ליד המעלית כי לא היה מקום וצריך לחזור. ואולי פתאום נרצה לעבור בסופר, ורק אז נגלה ששכחנו את אחד הילדים בחניה… (כן, כן, כולם מדברים על לא לשכוח את הילדים ברכב, אבל מה לגבי לא לשכוח אותם בבית??)
בקיצור צריך להתכונן לגרוע מכל. צריך לקחת בָּאפֵרים, שזה ספיירים, או מרווחי ביטחון בהיי-טקית. זה לא אני שהמצאתי את השיטה. ולהערכתי היא הומצאה לפני אלפי שנים, כשנֹח קיבל דד-ליין של מאה עשרים שנה לבנות את התיבה, חתיכת באפר לקחו שם. כולה תיבה. אבל מה שבטוח זה שההיי-טק על רבבות מנהלי הפרוייקטים שלו, לקח את השיטה הזו למחוזות כאלו שאפילו המבול לא ימחה את זכרם.
אנחנו בהיי-טק כבר מזמן גילינו את המסע בזמן. אחרת איך תסבירו את התופעה הפרוייקטלית, הנצפית בעיקר בחברות גדולות עד מפלצתיות, שעוד לפני שהפרוייקט התחיל אנחנו כבר מאחרים? זה פשוט מדהים. עוד לפני ששורת קוד אחת נכתבה, שום טסט עוד לא הורץ, ואף באג לא נפתח. אפילו האוטומציה המפוארת, גאוות צוות הדֶב-אוֹפְּס עוד לא הספיקה לקרוס יותר מפעמיים, וכבר אנחנו מאחרים. אין מילים בפי, ואין באגים באמתחתי.
ועוד הישג פנטסטי של ההיי-טק הוא באחדות המופלאה שהוא הצליח לייצר בין קצוות המפה הפוליטית. רק בהיי-טק המתקדם, הניאו-עד-פוסט מודרני, המכיל, הדוגל בשוויון מלא, והתעשייה היחידה שהיא "דוג-פריינדלי", הצליחו לאחד את השמאל הקיצוני עם הימין השמרני. והדברים טעונים הסבר.
אכן, למי שאינו מצוי ברזי תכנון המוצר החיבור הזה נראה תמוה ביותר. אך מי שנחשף לתורת הנסתר הפרוגרמטית, מי שהציץ ולא נפגע, ואף שרד פרוגרמה אחת או שתיים, לו הכל ברור כמפת דרכים פרוייקטלית. הכל מתנקז לשתי מילים, שהן השורש והיסוד של כל תוכנית פרוייקטלית: "זזים שמאלה", או Shift-Left בלע"ז. ולא, לא מדובר על סיסמת בחירות של מפלגת העבודה, וגם לא על מקש שחוק במקלדת.
לזוז שמאלה בהיי-טקית מדוברת, משמעותו להתחיל את הכל קודם, כי אז יישאר לנו מספיק זמן לטפל בתקלות ובבלת"מים ובשאר מרעין-בישין. ככה שיוצא שככל שאת יותר שמרנית, את דווקא זזה יותר שמאלה. הבנת? זהו הפרדוקס הפוליטי של ההיי-טק. וכמו שכבר אמרו אנשים חכמים לפני: וכל המרבה, הרי זה משובח. למרות שאפילו אצל חז"לנו הקפידו שלא להטיל גזרה על גזרה, אבל אצל מועצת גדולי ההיי-טק לא שמעו על זה, וכן לוקחים באפר על באפר. כל מנהל ומנהלת מוסיף את שלו, ופתאום קם אדם בבוקר ומגלה שהוא באיחור של שנתיים.
זה בדיוק כמו שיוצאים לטיול, כפי שתארתי למעלה, או כשנוסעים לשדה תעופה (טפו, טפו, טפו, אינשאללה, אמן, אמן, בקרוב יחזירו גם את הנסיעות העסקיות). את מגיעה לשדה תעופה באחד משני מצבים, או שאת יוצאת נורא מוקדם, מגיעה לשדה התעופה כמה שעות טובות לפני הטיסה, ובסוף מתייבשת בדיוטי פרי. או שאת יוצאת בזמן, מגיעה ברגע האחרון, או טיפה אחריו, ואז צריכה לדפוק את הריצה של החיים בשביל לא לפספס את הטיסה. אין באמצע.
וככה זה גם בהיי-טק, עם שינוי קל. לפעמים אתה לוקח טוֹנה באפרים, מתחיל שלוש שנים לפני הזמן. ואז יוצא שמקדימים בטרוף, ופתאום מגלים שהקוד מוכן, אבל בכלל אין עדיין חומרה להריץ אותו. או שהמוצר כבר סיים את כל סבבי הבדיקות, אבל אין לקוחות כי אף אחד לא דיבר איתם עדיין. שלא לדבר על זה, שבגלל שהתחלת כל כך מוקדם, בינתיים כל השוק השתנה, והמוצר שלך כבר לא רלוונטי, כך שאתה מוצא את עצמך משכתב את עצמך ואת הקוד לדעת תוך כדי ריצת אמוק אל יעד לא ברור. אבל זה המקרה הנדיר.
אך על פי רוב מה שקורה זה שאתה לוקח טוֹנה באפרים, מתחיל שלוש שנים לפני הזמן, ובכל זאת מאחר. כי מה לעשות, כשיש באפרים תמיד אוכלים אותם. וכמו שכבר כתבתי פעם, הרי אחד מכללי התכנות ההישרדותי הוא:
"תוכנית או לא תוכנית, בסוף הפרוייקט בכל מקרה אנחנו נעבוד כמו חמורים"
פעם ניסיתי להתחכם, והפכתי את מערכת הצירים. כלומר שהזמן זז מימין לשמאל, ולא משמאל לימין. בכל זאת אנחנו ישראלים לא? ככה יצא שכל פעם שעשו Shift-Left, בעצם דחו את הפרוייקט ולא הקדימו אותו. הייתי בטוח שסוף סוף ניצחתי את המערכת. אבל אז קרה הבלתי ייאמן. מרוב דחיות והזזות שמאלה, הדד-ליין הגיע לקצה ציר הזמן וחזר להתחלה (מה שקרוי בפי החבר'ה wrap-arround), והדד-ליין פתאום הופיעה לפני תאריך תחילת הפרוייקט, כך שבעצם הפרוייקט הסתיים עוד לפני שהוא התחיל. ככה זה, אין עצה ואין תבונה כנגד הפרוסס. הוא תמיד מנצח.
אגב, לסיור בסוף הגענו שעתייים וחצי לפני הזמן, רק בשביל לגלות שהסיור בכלל בוטל. בהיי-טק זה לא היה קורה.
והמהנדס החכם אומר: כל הקודם זוכה, ויפה שנה אחת קודם
מתחת לקו: לא יכולתי שלא להזכיר את הביטוי הפרשני המופלא: "אין מוקדם ומאוחר בתורה", ושימו לב למה שיש לויקיפדיה לומר בעניין: "הביטוי השתרש גם בעברית המודרנית במשמעות של: אין להקפיד על סדר הזמנים והאירועים".
פינת הקפה 
אחלה פוסט:)
אהבתיLiked by 1 person
חן חן
אהבתיאהבתי