#77 תור הזהב (בתוספת תפילה לשלום המזוודה)

מה ניתן ללמוד מעולם התעופה על ההייטק, ואיך קרה שיצא לי פוסט-רטרואקטיבי. האם זהו סיומו של תור הזהב של ההייטק? (רמז: לא). ועוד בונוס לרגל עונת הטיסות, תפילה לשלום המזוודה. וככה זה מתחיל: "אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מֵטִיס יִשְׂרָאֵל בְּעוֹלָמוֹ, בָּרֶךְ אֶת מִזְוָודָת הַמְטַיֵּיל, רֵאשִׁית תְּחִילַּת מָסַעוֹתֵינוּ."

נו, אז עמדתם בתורי העקלתון בנתב"ג? ובשדה בחו"ל גם? ואחר כך בתור לתפוס איזה מונית מצ'וקמקת? או שאתם ממתינים לתורכם לעמוד בתור? רגע! ומה לגבי התור לחידוש הדרכון, הצלחתם לעשות את הבלתי-יאמן ולתפוס תור עם איזה בּוֹט? תורים בכל מקום. כמו שאמר שלמה המלך "קול התור נשמע בארצנו". ממש תור הזהב של התורים.

אה, ויש גם את הקטע עם המזוודות. האמת שזה היה הטריגר לפוסט הזה. פתאום קפצה לי לראש ה"תפילה לשלום המזוודה" שמופיעה במלואה מתחת לקו. ואמרתי לעצמי שאני חייב לשלב את זה באחד הפוסטים. ככה שיצא שאת הפוסט הזה כתבתי מהסוף להתחלה. פוסט רטרואקטיבי.

למזוודות עוד נגיע, אבל לעת עתה אפצח בענייני התורים, שהרי גם בהייטק לא חסרי תורים אנו, בעיקר כשהדד-ליין קרב ובא בדילוגי ספרינט ענק, וכולם – אבל כולם – פתאום רוצים להכניס את השינויים שלהם לפרודקשן בו ביום, או יותר נכון, בו בלילה. ונהיה חתיכת תור מפלצתי של שינויי קוד בסגנון "הגש ורוץ לרשת" וסִיבְּמוּטֵי תוכנה כאלו ואחרים, תור שלעומתו גם התורים בנתב"ג נדמו כבאגים זניחים בדוקומנטציה.

ריבוי התורים בארצנו ובמגזרנו בעלי המנטליות האוריינטלית-משהו גורם כמובן להתפתחות טכנו-אבולו-ציונית בתחום קיצור התורים. ידיד שלי שהוא תּוֹרוֹלוֹג ידוע, הסביר לי פעם שיש מספר שיטות מרכזיות לקיצור תורים, ובאופן די מדהים כלל השיטות עובדות באורח פלא הן באזרחות והן בהייטק.

• שיטת הסחת הדעת, הידועה ביותר בשמה העממי והנפוץ יותר: "אני רק שאלה" ובשמה המקצועי "אלגוריתם דו-מרפקי" – כלומר ניגשים לפקיד / אשת הדב-אוּפְּס הרלוונטים, לכאורה עם שאלה תמימה בהלכות הפרוסס, כאשר תוך כדי פלפול מעמיק בנבכי הפרוצדורות, מבקשים על הדרך, ואם אנחנו כבר כאן, להכניס את השינוי שלי.
• שיטת הניפנוף, המכונה וויבר (Waver) בארצות הים. בשיטה זו, עוקפים את התור לא מהצד, אלא מלמעלה. בדרך כלל דרושה מעט תעוזה ופירוטכניקה, ובעיקר היכולת להבהיל ולהלחיץ את מנהלי המוצר והפרוגרמה הלחיצים בלאו-הכי. לאחר שרמת הלחץ עוברת את סף ההיסטריה, תוך מספר דקות יתקבל האישור המיוחל לקבל עדיפות סופר-עליונה להכניס את השינוי המדובר ללא המתנה, ולמרות שלא עבר את כל הבדיקות והאוטומציה, כי המפתח האחראי אמר שזה בסדר, ואצלו בעמדה זה מתקמפל ואפילו רץ פעם אחת. המקבילה באזרחות היא כמובן אותו ניפנוף יד אגבי של מנהל הסניף, בו הוא מסמן לקליינט המועדף לבוא למשרד שלו.
• נוהל מלפפון, המכונה בפי פשוטי העם פרוטקציה. השימוש בשיטה זו אינו נגיש לכל אחת ואחד, ודרושה כמות לא מבוטלת של שנות ניסיון או לחילופין קירבת משפחה לגורמים הרלוונטים. בשיטה זו הלקוחה מועדפת מקבלת גישה ישירה ובלתי אמצעית למשאבי המערכת, כאשר שאר הלקוחות חושבים לתומם שאין קבלת קהל או שיש שביתה, או שסתם נמאס להם שם. או במילים אחרות, מישהו מפיל באופן יזום את מערכת זימון התורים, או את מערכת ה CI/CD והאוטומציה, כך שכל המערכת עומדת לרשותך. כאן תוכלו לקרוא כיצד הומצא נוהל מלפפון (אירוע מזעזע, אך אמיתי לגמרי).

אך הדמיון  בין עולם התעופה לעולם פיתוח התוכנה אינו רק בתורים אלא גם, ואולי אף בעיקר, בטרטורים. לא לחינם גם לפני הטיסה וגם לפני הכנסת קוד לפרודקשן צריך לעשות צ'ק-אין. כי אכן לסָבְּמֵט קוד זהו תהליך דומה להפליא לצ'ק-אין בשדה התעופה. בשני המקומות צריך לעבור סדרת בדיקות, ולהתיישר עם הפרוסס. ושהדוקומנטציה תהיה בסדר גמור. גם אצלנו בהיי-טק מתקיים הטקס הפרוצדורלי ועתיק-היומין הנפתח בסיסמא "ארזת לבד?". אלא שבפיתוח התוכנה הכוונה בשאלה היא – האם הרצת את כל היוּנִיט-טסטינג ובדקת שהכל בסדר? וכמובן שבהתאם לכללי הטקס, תמיד עונים את אותה התשובה: לבד, בטח לבד. וגם עשיתי חמש קוד-רוויו, ואין מצב שמשהו נשבר. אה, ואף אחד לא נתן לי כלום להעביר.

כמובן שכפי שאין דין כל הנוסעים שווה, כך המצב בדחיפת שינויי הקוד. ישנם שינויים קטנים וקוסמטיים, שעוברים בקלות ובזריזות, בדיוק כמו אותו איש עסקים מתורגל, שעשה צ'ק-אין מהבית ומגיע רק עם טרולי קטן, ותוך חמש דקות הוא כבר בדיוטי-פרי.

אך ישנם גם מקרים מסובכים יותר. אותם שינויים כבדים ומכובדים של פיצ'רים חדשים לגמרי, או במקרה הקיצוני של בניה מחדש (המכונה בלע"ז רי-פקטורינג) של חלקים נרחבים/נרקבים בתוכנה. שינוי מורכב שכזה משול למשפחה שיוצאת לרילוקיישן. כמויות מפחידות של מזוודות, סדרה אקספוננציאלית של דרכונים וויזות שצריך לאשר, וטונות של זמן עד שעוברים את כל הפרוסס, ומגיעים אל המנוחה ולג'יימס ריצ'רדסון.

אבל הכי גרוע, זה שבדיוק כמו עם שליחת המזוודה, גם שינוי התוכנה שלך לא תמיד מגיע לאן שרצית. במקרים רבים מתגלה בדיעבד, שהשינוי בקוד לא בדיוק עושה מה שהוא היה אמור לעשות. וכמו במקרה של מזוודה אבודה, כל העסק מתפוצץ רק אחרי הנחיתה. לפתע מתברר שאי-שם בצד השני של העולם, כלומר בצד השני של התוכנה, משהו שבור לגמרי. ועכשיו לך תנסה להחזיר את המזוודה לאחור.

לסיום, בנימה אופטימית משהו, יש גם דברים חיוביים שניתן לקחת מעולם התעופה. בדיוק כמו שקורה עכשיו בהייטק, גם עולם התעופה חווה משבר לא פשוט. ותראו איזה דמיון מדהים. הרי כולם ידעו שהקורונה מסתיימת וכולם ירצו שוב לטוס. ואיך עולם התעופה נערך? בדיוק כמו בהייטק – כולם יודעים שיהיה בלאגן ולחץ ולא יהיו מספיק ידיים מקודדות, אבל לא עושים כלום עד שלא נהיה סופר-אקסטרה-לחוץ. מכירים את זה?

והנה לכם, היה משבר, פיטרו אלפי עובדים, ועכשיו מגייסים פי שניים יותר ממה שפיטרו. אז חברי עבדי ההיי-טק, הסירו דאגה מליבכם ומאופציותיכם. תור הזהב של ההייטק לא הסתיים, הוא רק לקח הפסקה קטנה. תכף נשוב.

והמהנדס החכם אומר: תור הזהב הוא עכשיו: תקופה שבה דברים קטנים עולים בכסף רב, והרבה כסף אינו שווה דבר גדול אחד (פייר דאק)

---

מתחת לקו:

תפילה לשלום המזוודה. [יש לומר בכוונה גדולה, סמוך ונראה לפני מועד מסירת המזוודה לדייל הקרקע.]

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מֵטִיס יִשְׂרָאֵל בְּעוֹלָמוֹ, בָּרֶךְ אֶת מִזְוָודָת הַמְטַיֵּיל, רֵאשִׁית תְּחִילַּת מָסַעוֹתֵינוּ. הַגֵן עָלֶיהָ בְּחֶבְרַת תְּעוּפָתֵךָ, וּפְרוֹשׂ עָלֶיהָ רֶשֶׁת בִּיטוּחֶיךָ, וּשְׁלַח בְּרָכָה וּפַרְנָסָה לְטַיָיסֶיהָ, סַבָּלֶיהָ וְדַיָילֶיהָ, וְאַזְרֵם בְּסַבְלָנוּת גְּדוֹלָה מִלְּפָנֶיךָ. חָזֵק אֶת יְדֵי צִוְותֵי הַקַּרְקַע בִּשְׂדוֹתֵינוּ, וְהַנְחִילֶם כּוֹחַ אָדָם וְאַנְשֵׁי בִּטָּחוֹן, וְהַרְבֵּה. וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּטִיסָה, וּשְׁלִיחָה נְכוֹנָה לְמִזְוְודוֹתֶיהָ.

וְאֶת אֲבֵידַת מִזְוְודוֹת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל פְּקוֹד-נָא בְּכָל שְׂדוֹת פְּזוּרֵיהֶם, וְתוֹלִיכֶם בִּמְהֵרָה וּבִזְרִיזוּת לִמְלוֹן בָּנֶיךָ, וְכִפְלַיִים פִּיצּוּי עַל הַפָאדִיחָה, כַּכָּתוּב: "אִם תִּהְיֶה מִזְוַודְתְּךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִים, מִשָׁם תְּאַתְּרָהּ הַמַּדְבֵּקָה וּמִשָׁם תְּקָבְּצֶהַּ. וְהֵבִיאָהּ הַשָּׁלִיחַ אֶל הַמָּלוֹן אֲשֶׁר הִזְמִינוּ בַּעֲבוּרֵךָ וְנִרְגַּעְתָּ, וְהִתְלַבַּשְׁתָּ בִּשְׁלַל מָחַלַצוֹתֶיךָ".

וְקָצֵר תּוֹרֵנוּ וְהַמְתָּנָתֵנוּ לָבִּידוּק וְלַצֵ'ק-אִין וְלַעֲבוֹר בִּיקוֹרֶת דַּרְכּוֹנֶיךָ. וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה מָטוֹס עַל פִּי לוּחוֹת זְמַנֶּיךָ, לִפְדּוֹת הַדּוֹרְשִׁים לָתּוּר עוֹלָמֵךָ.

הוֹדַע עַל שִׁגְרַת טְרוֹם קוֹרוֹנָה לְכָל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֵךָ, וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר כַּרְטִיס טִיסָה בְּיָדוֹ: "אָרַזְתִּי לְבַד, אֶפְשָׁר לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, בְּלִי תָּקַלוֹת, אִינְשָׁאלְלַה." אָמֵן סֶלָה.