#89 התנועה לשחרור הגירסה

איך קרה שעברתי באדום, ואיך הסיפור הסתיים. עוד קצת על "נוהל מלפפון". ועוד הרבה על נפנופים בהייטק. לא אלמן הפרוסס – הוא זוג נשוי. פוסט בינוני ולא משהו שעלה במוחי בעודי תקוע בין השוטר הטוב לשוטר הרע.

עברתי באדום. כן ברמזור אדום. פעם שנייה ממרום עשרות שנות נהיגתי הממונעת. ולא רק שעברתי באדום, גם תפס אותי שוטר.

לא שזה היה באשמתי, כמובן. הכל התחיל בגלל שמישהו בעירייה החליט לעשות רי-פקטורינג עצבני לצומת בכניסה לשכונה. אז עמדתי כמו כולם, ועלה בידי להיות הראשון ברמזור. או ליתר דיוק – לא עלה בידי להידחף לצומת מאימת השוטר שעמד שם.

בעודי מרוכז כולי ברמזור האדום הבוהק, בניסיון נואש להקדים את הצפירה הנורמטיבית הצפויה מהמשאית שמאחורי. לפתע נשמע הנורמטיבית בעוד הרמזור עדיין בוהק באדמימותו. רק אז שמתי לב שלמרות שעדיין אדום, השוטר האימתני מנפנף לי נואשות עם היד. סימנתי לו שהרמזור אדום, אז הוא המשיך לנפנף בתוספת סיסמת הזה"ב: "סע, סע כבר!" מלווה בתנועות יד זועפות.

אז נסעתי. באדום בוהק. ובצד השני של הצומת עצר אותי שוטר אחר ואמר לי להמתין בצד.

בעודי ממתין, מחפש נואשות את רשיון הרכב, ומוצא את כל הרשיונות הישנים חוץ מזה שבתוקף, נחה עלי הרוח. והתוצאה מונחת לפניכן:

תת-פרוסס לענייני פקקים

גם במגזרנו, עתיר הנהלים, המנהלים והקומבינות ישנם חוקים כחוקי התנועה. ויש תמרורים ורמזורים, ומה מותר ומה אסור. על פי רוב מכונה אוסף החוקים הנ"ל – הפרוסס.

הפרוסס, כוונתו טובה ומטרתו נעלה, אלא שאֶפֶּעס, זה לא תמיד מצליח לו. וכמו בכבישי ארצנו, ארץ הקוד-אש היקרה, מדי פעם יש גם פקקים בפרוסס. יש כאלו שאומרים שהפרוסס, כל מטרתו היא ליצור פקקים, אבל זה כבר היה בפוסטים אחרים.

ברוב המקרים הפקקים נסבלים חלקית עד הבילד. אבל לפעמים הפרוסס תקוע וצריך לשחרר את הפקק, או לשחרר איזו גירסה. בדרך כלל זה קורה בעקבות לקוח עצבני במיוחד, או איזו דמו דחוף לקו-פאונדר המזדמן.

אבל הפרוסס שלנו אינו קוטל קנים (אבל הוא בהחלט קוטל דברים אחרים, כמו יצירתיות וחדשנות). לפרוסס יש תת-פרוסס מיוחד שנועד לפתור מקרים בהם הפרוסס תקוע. הרי מיטב מנהלינו השקיעו את רוב זמנם ומירצם בבניית הפרוססים, והם כמובן חשבו איך לפתור בעיות מסוג זה.

אז מגישים בקשה דחופה, בעדיפות סופר-עליונה, להכניס שינוי של אחרי-הרגע-האחרון, בלי בדיקות ובלי כלום. ועכשיו מחכים שטחנות הפרוסס ייטחנו את הבקשה.

נוהל מלפפון

אני, בהיותי אני, לא מאמין גדול בפרוסס ולא בתתי-פרוסס. וגם בגלל שאין לי סבלנות לשטויות האובר-פרוססיאליות האלה, הגיתי את "נוהל מלפפון" המסתורי, הידוע רק לחכמי תורת הנסתר הפרוגרמטית. בקצרה, הנוהל הזה מאפשר למקורבים בלבד, לעקוף את הפרוסס, ולמרג'ג' ככל העולה על קוֹדָם, תחת מעטה חשאיות של השבתת האוטומציה המהוללת לטובת עבודות תחזוק מפוברקות. כמעשה נ. ברמן המתואר ב"תוכנת בלאומליך".

זה באמת אחלה, המלפפון הזה. אלא שברבות השנים והפרוייקטים, התרחקתי ממעגל המקורבים, ונשללה ממני האפשרות להשתמש ביציר כפי.

התנועה לשחרור הגירסה

אז הרגשתי והגשתי "יוצא מן הכלל" (ככה גוגל מתרגם Exception), ולתדהמתי כי רבה, תוך לא יותר מספרינט ומחצית הספרינט, מנהלת הפרוייקט הלחוצה בכבודה ובפרוייקטה הופיעה אצלי, ותוך דקות ספורות הצלחתי לשכנעה בחשיבות ובדחיפות הבקשה שלי.

ופה נחה עלי הרוח. הלחוצה נפנפה לי בידה, בתנועה זהה לתנועתו של השוטר, ואמרה לי: "יש לך אור ירוק. סע!" אכן, לא אלמן הפרוסס. מתברר שהלחוצה הגישה וֶיְיבֵר לגורמים הרלוונטים והם אישרו אותו. אשרי המאמין.

"וייבר" כידוע, משמעותו היא ויתור – Waiver בלע"ז. שזה מה שהפרוסס מואיל בטובו (מואיל ב"א", כי אפשר להגיד הרבה דברים על הפרוסס, אבל לא שהוא מועיל) לתת לנו כאשר אנחנו לא עומדים בדרישותיו הדרקוניות. אבל אני, בזכות האנגלית הקלוקלת שלי, במשך שנים חשבתי שה"וייבר" הזה משמעותו נפנוף, מלשון Wave. זה בהחלט נשמע אותו דבר. וכנראה שיש רגליים לדבר, או לפחות אצבעות.

אז הנה לכם. נפנוף קטן של הלחוצה, ויש וייבר ויש תיקון. מחוות היד הקטנה הזו, הוייב הזה, זוהי התנועה לשחרור הגירסה.

השוטר הטוב והשוטר הרע

כשכבר חשבתי הכל בסדר, והפקק והרמזור האדום מאחוריי. פתאום מופיע השוטר השני משום מקום ועוצר אותי בגלל שעברתי ברמזור אדום. עכשיו לך תסביר לו שהשוטר ההוא נפנף לי.

ובדיוק באותו האופן, לפתע קפץ לו איזה ארכי-טקט סייבר מצוי וביטל את הנפנוף שקיבלתי בתואנות פרוצדורליות כאלו ואחרות. ככה זה. לפרוסס שליחים רבים, ואין שליחותה של מנהלת אחת נוגעת כחוט השערה בטמטומו של ארכי-טקט אחר. אז הפרוסס אכן לא אלמן, הוא יותר כמו זוג נשוי.

וכפי שאני עמדתי בין שני נציגי החוק. כך גם שינויי ובקשתי עמדו להם בין שני נציגי הפרוסס. ולא נותר לי אלא להסלים עם המצב. כלומר להסלימו, אסקלציה בלע"ז. אז קראתי לתותחים ולתותחות שישכנעו את הגורמים בצדקת קודי. והם, כמיטב המסורת הניהולית ההייטקיסיטית פצחו בחירטוטים חסרי שחר, המכונים "נפנופי ידיים", תוך הפרחת תירוצים, איומים ושאר הפחדות למה חייבים לאשר את הוייבר, בלי שהם באמת מבינים על מה הם מדברים. הרי הם אומני החירטוט והנפנוף.

לא אלאה אתכם בפרטי הנפנופיאדה, אבל בסוף גם לשוטר וגם לארכי-המצוי כנראה נמאס, ובגדול שניהם אמרו לי את אותו הדבר בערך. "יאללה, לך כבר, תעוף לנו מהעיניים. ותדע לך שרק בגלל שזה אתה אנחנו מוותרים לך".

וכן, בסוף גם חסידי הפרוסס הנאמנים ביותר עושים את התנועה הזאת עם היד, וצועקים "סע, יש לך אור ירוק" שזה יוצא בגימטריה קוונטית "יהיה בסדר, סמוך!".

והמהנדס החכם אומר: בכביש אל תהיה צודק – תהיה חכם, ובעבודה גם אל תהיה צודק – תסתום ת'פה ותעשה מה שאומרים לך

מתחת לקו: יש עוד הרבה מה להרחיב על הדמיון בין חוקי התנועה לפרוסס יקירנו. אבל הפרוסס אכן התיש אותי ואין לי כח. גם ככה רוב קוראי הפוסט לא מגיעים לכאן. אז בהזדמנות אחרת.

Image by WikimediaImages from Pixabay