#93 מחאת ההייטקיסטים

האם כולם באמת שווים בפני החוק גם בהייטק? ומי נמצא מעל החוק? איך משתלבים אנשי הסתדרות הדֶּב-אוּפְּס ולבלרי הפרוסס במנגנון? והאם למערכת המשפט הפרוגרמטית באמת יש יותר מדי כח? פוסט א-פוליטי על הפרדת וערבוב רשויות בהייטק המזרח-תיכוני ועל מאבק האיתנים של ארגוני הפיתוח מול הפרודקט. וגם פסגת התגברות משלי.

זהו! הגיעו באגים עד נפש. אי אפשר להחשות יותר. אתם כבר מכירים אותי, אני באמת משתדל להיות פוליטיקלי-קורקט פחות או יותר, ובהחלט מקפיד להעליב ולצחוק על כל המגזרים המגדרים ובעלי התפקידים במידה שווה (למרות שיש לי חיבה יתרה לארכי-טקטים מסיבות ברורות).

ואני גם מנסה לא להתערב בלולאות פוליטיות אינסופיות חסרות תנאי עצירה, עד כמה שניתן לעשות זאת כחבר ותיק בפלג המזרח-תיכוני של ההיי-טק. איש פשוט אנוכי. בתוך עמי אני יושב, ובתוך מחשבי אני מקודד, או לפחות עושה את עצמי.

אבל עד כאן! על זה כבר אי אפשר לעבור בשתיקה. זה כבר לא סתם warning שניתן להדחיק ולהתעלם, זו ממש שגיאת קומפילציה.

חייבים, אבל חייבים לשמור על הפרדת הרשויות! מבחינתי זה ממש ידבג ובל יעבור! נמאס כבר מכל אותם עבדי הפרוגרמות ומנהלי המוצר. מי אתם שתגידו לנו מה לעשות? מי שַׂמְכֵם? זה הזמן לצאת ולמחות.

אלא שכאיש הייטק מלוב"ן (מלומד בניסים ובניסיון, ע"ע "על הניסים"), איני פזיז כאותם ג'וניורים זאבי-אימפלמנטציה הרצים אלי קרב מלאי עיזוז וגבורה בלי לקרוא את הדוקומנטציה, ואינם מבינים על מה המהומה והרפורמה. אך אני איני כמותם. ראשית יש להבין במה דברים אמורים ומי נגד מי. ובדיוק בשביל זה אני כאן.

העיקרון הבסיסי הינו פשוט ביותר. סמכויות השלטון בחברה דמו-הייטקיסטית מתחלקות לשלוש רשויות. כל אחת על סמכויותיה, שלוחותיה, מנהיגיה ומנהגיה.

הרשות המחוקקת:

אלו הם הארכי-טקטים הנחים על זרי הפטנטים והדיאגרמות. מאחוריהם משתרעים אלפי מסמכים שעין אדם לא תשזפם, ושירטוטים אותם מוחו של איש לעולם לא יבין עד תום. הארכי-טקטים הם אלו שבסמכותם החוקית לקבוע את הכללים, האלגוריתמים, הממשקים והטיפול בשגיאות ובמקרי קצה.

הם מחליטים מי יעשה מה, מתי, כמה, ואם רוחם טובה עליהם הם יסבירו גם למה. כמו נבחרים אחרים, יש לארכי-טקטים הרבה כוונות טובות ורעיונות נהדרים שהבעייה היחידה שלהם שהם פשוט מנותקים מהמציאות לחלוטין. כל מיני אלגוריתמים הזויים ואופטימיזציות מזהירות שהשד יודע כמה זמן ייקח לממש אותם, אם זה בכלל אפשרי, וכמה זה יעלה.

לעיתים רחוקות, באופן די מפתיע, הארכי-טקטים המחוקקים כן יכולים לעזור בלפתור בעיות נקודתיות, בדרך כלל על ידי יצירת בעיות גדולות יותר לעתיד לבוא.

הרי לא סתם הגענו לתפקיד הזה. כולנו כאן ברשות המחוקקת ספציפיקציות וסטנדרטים נבחרנו על סמך יכולות מוכחות. לכולנו יש את היכולת לחרטט על דברים שאין לנו מושג אבל בבטחון עצמי מופלג ועם טכניקות רטוריקה מרשימות. כולנו שבעי קרבות וכשלונות. כן, כשלונות. לא שלנו כמובן, הרי אנחנו ניחנו ביכולת המופלאה של תמיד למצוא את מי להאשים.

אז מי מאיתנו טוב יותר מאשר להתוות את החוקים ואת הדרך בה ילך הארגון. אנחנו נעניק לעם המקודד בציון את ספר החוקים, הלא הם הסְפֶּעקִים המהוללים. שעל פיהם יפותח המוצר עד להצלחתו האדירה.

הרשות המבצעת:

הרשות המבצעת מורכבת ממספר משתנה של קבוצות פיתוח ובדיקות המפוזרות בכל משרדי החברה. אלו הם הארגונים הגדולים והחזקים ביותר במשק ההייטקיסטי. בראשם עומדים הדירקטורים הבכירים וה VP-ים למיניהם אשר במחי מייל אחד יכולים לשנות סדרי-עולם, או לפחות שישה ספרינטי תוכנה. כולם עתירי ניסיון ותקציבים, ולרבים מהם קופה של שרצים תלויה מאחריהם (ולמי שפספס, שרצים היינו באגים…).

קבוצה מרכזית וחשובה ברשות המבצעת הם אנשי הפרוסס, הלא הם מנגנון הפקידות והנהלים, היושבים אחר קוד וכבוד בהיכלי הבירוקרטיה הפרוצדורליים שלהם, ומוציאים לכל השאר את המיץ ואת שאריות המוטיבציה והיצירתיות.

וכמובן לא נשכח לציין גם את ועדי העובדים החזקים ביותר במשק, חברי ארגון הסתדרות הדֶּב-אוּפְּס לדורותיהם. עוד רבות ידובר על כוחם האימתני, ויכולתם להלך אימים על כל הארגון תוך איומי השבתת האוטומציה והפורטים (נמלים בלע"ז). לך תזיז אותם מילימטר. יותר טוב שתפתח קריאה ותתייאש.

רשות שופטת:

עד כאן הכל היה קל ונהיר. אלא שפה נכנסת למכונת המצבים הצלע השלישית. אנשי הפרודקט ומנהלי המוצר. אותם אלו שמחליטים בפועל מה נכנס לאן ומתי, ובעיקר מה לא נכנס, כאשר מתגלות בעיות במימוש או במקרים יוצאי דופן. הם הם חברי הפרוגרמה השיפוטית. מומחי הפשרנות ואלופי הטרייד-אוֹפים.  

הלקוח תמיד צודק

אלא שהקליקה הסגורה הזו נוטה להתערב ולהתערבב בתחומים לא לה. הם מינו את עצמם להחליט לחתוך ולגרזן כל פיצ'ר שלא מתאים לאג'נדה שלהם, בטענות המגוחכות ש"זה מה שהלקוח ביקש". הם יכולים לדחות כל בקשה לשינוי, מתוחכם וצודק ככל שיהיה בטענה שהוא סותר איזושהי פרשנות לסְפֶּעק יסוד עתיק כזה או אחר (מה שמכונה בז'רגון שלהם תאימות-לאחור, או Backwards Compatability). ומצד שני הם יכולים לשנות סְפֶּעק יסוד רק על סמך השמועה שאצל המתחרים הפיצ'ר המסויים כבר הרבה יותר פרוגרסיבי ואטרקטיבי.

איכשהו אצלם הלקוח תמיד צודק, אבל תמיד. זה מה שהלקוח רוצה, ולא יעזור בית דין. או במקרה הנ"ל כן יעזור כי אנשי הפרוגרמה הם בית הדין. אז פלא שאנחנו כועסים? את יכולה להוכיח באותות ובמופתים, בפונקציות ובקבצים שאת צודקת, וכלום. נישט. נאדה! אין מה לעשות. אין עצה ואין תבונה כנגד הפרודקט. והפיצ'ר אחת דינו למות.

הפרדת הרשויות

חובה, אבל חובה, לשמור על הפרדת הרשויות. ההנהלה הראשית היא זו שמתווה את המדיניות הכללית, אבל הארכי-טקטים הם אלו שקובעים ומחוקקים מה כדאי לעשות ובעיקר איך לעשות אתה זה.  ואז יחד עם קבוצות הפיתוח והבדיקות מבצעים את מה שנכתב בספר החוקים והסְפֶּעקִים. ואנשי הפרודקט – הם רק צריכים להתערב ולשפוט כאשר יש בעיות באקזקיושן ולאשר חריגות כאשר באמת צריך, ולא כאוות נפשם הפרוגרמטית. פרוגרסיבים שכמותם.

לא יתכן שהלקוח צודק תמיד. גם אנחנו רוצים להיות צודקים לפעמים. וכל מי שיעז לנסות ולעשות רפורמות במערכת המופלאה הזו, נתבע אותו למשפט הפרוגרמה. או שבעצם לא, כי הרי יש שופטים בפרוגרמה, ואנחנו כבר מכירים אותם.

אבל באמת, זוהי המערכת המאוזנת והנכונה, ואל למי לנסות ולשנותה. אצלנו כולם שווים בפני החוק, ואת החוק אתם כבר הבנתם מי קובע.

והמהנדס החכם אומר: אני מתפשר ומתפשר, עד שאני משיג את מה שאני רוצה (לוי אשכול)

---

מתחת לקו: מצד אחד הפוסט התארך לו יתר על המידה, ומצד שני יש עדיין גורמים שטרם הספקתי להעליב. אז בתור פשרה, הנה לפניכם פסקת התגברות קצרה. ככה אני מאריך את הפוסט מתחת לשולחן, או מתחת לקו.

אז הנה עוד שתי כמה הערות על הפרדת הרשויות בהיי-טק,

הדירקטור הגדול

אחד החששות הגדולים בנוגע להפרדת הרשויות הוא העובדה שראש הרשות המבצעת הוא עם חלק מן הרשות המחוקקת. אנחנו הארכי-טקטים נמצאים תחת חשש תמידי מפני שגעון הגדלות המגלומני של הדיקטטור הגדול. כלומר הדירקטור הגדול. לעיתים הארכי-מנהל שוכח שהוא רק ראש הראשות המבצעת, ומחליט מדי פעם "לרדת אל העם" ולהביע את דעתו הארכי-טקטונית המקורית על בעיות טכניות שאין לו בהן כל מושג ושמץ. ודי לחכימא.

מערכת הביטחון

ויש את מערכת הביטחון. אלו הם אנשי הסקיורטי, חוקרי האבטחה למיניהם וארכי-טקטי סייבר מצויים. הם מעל החוק. יש חוק, ויש את מה שהם אומרים. הכל בשם בטחון המדינה, התוכנה, והג'וב סקיוריטי שלהם. הם ממציאים איומים אסטרטגיים דמיוניים, מקבלים תקציבי עתק ואת כל היוקרה, ובסוף אנחנו גם עושים את כל מה שהם אומרים. זה לא הצבא של המדינה, זה המדינה של הצבא.

קרדיט לדייוויד וניר על ההשראה

Image by PIRO from Pixabay