לרגל חג מתן תוכנה, עשרת הכללים שעל כל מנהלת ומנהל חברי המגדר-הניהולי בפלג המזרח-תיכוני של תעשיית ההיי-טק פה בארץ הקוד-אש חייבים להכיר. החל מ"אנוכי המנהלת" ו"לא יהיה לך מנהל אחר על פני" וכלה ב"לא תענה" תשובות ברורות, ו"לא תגנוב" את הזמן בטונות של ישיבות מיותרות. חג שמח.
אנוכי המנהלת שלך
כן! עכשיו את חברת המגדר-הניהולי. עכשיו יש הגדרת תפקידים חדה וברורה. חברי הצוות שלך תפקידם לפתור בעיות, ואילו התפקיד שלך הוא לייצר בעיות בקצב גבוה יותר מהקצב בו הן נפתרות. הרי עצם מהות תפקידה של המנהלת הוא לוודא שלעובדים יש תעסוקה, אחרת יפטרו את כולם. ולכן עליה לדאוג שתמיד יש בעיות שצריך לפתור. נכון לעיתים הדבר דורש מהמנהלת להתעצל, או להזניח או סתם להתעלם מכל מיני קטסטרופות בפוטנציה. אבל עם קצת עבודה ותרגול ניתן לרכוש טכניקות אלו. או כמו שכתבתי ב"מהנדסים ממאדים ומנהלות מנוגה": יש מנהל – יש בעיות. כי אם אין בעיות, בשביל מה צריך מנהל?
לא יהיה לך מנהל אחר על פני
בתעשייתנו עתירת הפרוססים והקומבינות, תמיד עליך לוודא כי העובדים שלך הם שלך ולא של מישהו אחר. למנהלי הפרודקטריון יש נטייה לשאוב את העובדים שלך בתרוץ העלוב שהם "ידווחו גם אלי", והופ, פתאום את מוצאת את עצמך בלי עובדים ובלי עבודה. והחמור מכל, לחברות וחברי הצוות שלך יש נטייה ברורה לכפל ואף שילוש המנהלים הזה. הרי שאיפתו העליונה של ההייטקיסט העצלן היא להגיע לעמימות תפקידית. לפסגת הבטלנות ניתן להגיע על ידי מיצוב עצמי בלב המטריצה הרב-מימדית של הארגון, כך שבכל רגע יש לעובד שלושה מנהלים שונים, שעסוקים בלריב על משאבם היקר, ובזמן זה העובד היקר באמת לא עושה כלום. ראי הוזהרת!
לא תשא את שם המנהלת לשוא
מה שהמנהלות הכי אוהבות זה עובדים בשיטת שָׁגֵּר ושכח. הן לא סובלות שהעובדים, ובעיקר הג'וניורים שביניהם כל הזמן מטרידים אותם בשאלות ובעיות. תפסיקו להטריד את המגדר-הניהולי שלכן בזוטות של קוד, הרי כל חברי ההנהלה, לפי הגדרת האקסיומה הניהולית הבסיסית, עסוקים עד מעל הראש בלייצר בעיות חדשות וגדולות יותר, אין להם זמן לשטויות שלכם. השאלה היחידה שמנהלים אוהבים לשמוע מהעובדים שלהם זה: מה המשימות הבאות? אני את שלי סיימתי. כמובן שיש להיזהר מאותם זאבי אימפלמנטציה אכזריים, שמקודדים בקצב של שניים וחצי באגים לשעה, אם לא עוצרים אותם בזמן. אבל מצד שני, תמיד טוב שיש כמה כאלה שעוזרים למנהלת ביצירת בעיות נוספות (ע"ע הדיברה הראשונה)
זכור את אשר עשתה לך המנהלת
כן, גם את פעם היית אי-שם בתחתית הפירמידה. וגם את צחקת על המנהלת שלך, והתעצבנת על זה שהיא סתם מתערבת ואיך זה שהיא זו שמחליטה למרות שהיא בקושי מבינה משהו. אז עכשיו את שם. את זו שמבינה פחות ומחליטה יותר. ואת זו שצוחקים עליה עכשיו מאחורי הגב. אז מה אפשר לעשות? כבר אמרו חכמי ההיי-טק בארץ הקוד-אש: מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. לחברך לא תעשה, אבל לעובדיך תעשה ועוד איך!
הרי לעת הזאת הגעת לניהול. עכשיו אפשר להתנקם. הרשות נתונה. כמובן שיש לעשות זאת בחכמה ובתחכום, ובעיקר באמלול יומיומי של חברות וחברי הצוות על ידי יצירת פרוססים כבדים ומיותרים ישיבות משעממות במיוחד. והכי חשוב לשמור על הרתעה. שלא יעזו לבוא אלייך עם רעיונות חדשים שרק ייצרו לך עוד עבודה וכאב ראש. מה שמכונה בפי יודעי ח"ן (חכמת הניהול) עקרון ההכבדה, או חוק היפוך המשימות. זה כבר יגרום להם לחשוב פעמיים לפני כל רעיון יצירתי.
כבד את מנהלך
בהמשך לדִּבֶּר הקודם. יש לזכור כי לכל מנהלת יש מנהלת משלה. ככה זה. אלו הם חוקי הפורמט. כן נכון שאי-שם למעלה יש תנאי עצירה לרקורסיה הזו, אבל זה תנאי עצירה ששווה הרבה מאוד מיליונים, ואתן לגמרי לא שם. אז בינתיים אל תשכחו שגם לכן יש מנהלת ועל כן יש לנקוט במשנה זהירות. הרי כל מה שאתן מעוללות לעובדים שלכן, יגיע אליכן מלמעלה בכפל-כפליים (אבל בתקווה שגם כפל-כפליים אופציות). ולכן עדיף לנהוג כדברי ראשוני ההיי-טק: כבדהו וחשדהו. לפי תופעת התמורה הפוחתת, ככל שהותק בעבודה עולה, כך התמורה שמתקבל מהעובד נמוכה יותר. ובגירסת המגדר הניהולי: ככל שעולים למעלה מרוויחים יותר ומבינים פחות. ועל כן יש לכבד ואף להתחנף לדרג-הניהולי שמעליך, תוך התעלמות מוחלטת מכל מה שהם אומרים, הרי הם מבינים עוד פחות ממך!
לא תרצח את הפרוגרמה
אחת המסורות היפות שההייטק סיגל לעצמו מתקופת ימי-הביניים היא המנהג להרוג את השליח שמביא בשורות רעות. אז בקיצור: אל תהיה זה שצועק ומתריע ומזהיר ומנבא-שחורות וזועק על הקטסטרופה המתהווה מתוך דו-תסבוכת התוכנה שבטעות מכונה הפרוייקט. כפי שכבר אמר המהנדס החכם: בעבודה אל תהיה צודק – תסתום ת'פה ותעשה מה שאומרים לך!
אבל, כמובן תשמור ראיות והוכחות שהדבר נעשה בפקודה מפורשת וזה לא באשמתך. תן למישהו אחר להיות הרע. הכלל הראשון של התכנות ההישרדותי תופס גם, ואולי אף יותר למגדר-הניהול: תמצא את מי להאשים, הרי איך הגעת לתפקיד אם לא באמצעות האשמת אחרים בכשלונות שלך, והתקדמות על סמך כשלונות של אחרים?
לא תשאף
לא תשאף להתקדם, ובטח של להתקדם מהר מדי. מה רע לך איפה שאתה? תשאלו את איקרוס. ככל שאתה עולה למעלה, הסיכוי ליפול גבוה יותר, והנפילה כואבת יותר. כמו שנאמר: אל תהי ראש לשועלים, ואל תהי זנב לאריות. תפוס מקום טוב באמצע.
לא תגנוב
לא תגנוב את הזמן של העובדים שלך. תן להם לעבוד. את הישיבות תעשה עם שאר חברי המגדר-הניהולי. הרי ידוע שעשרה קבין של שיחה ירדו לעולם, תשעה נטלו המנהלים ואחד שאר התעשייה כולה. כבר הרחבתי רבות על כך שחברות וחברי המגדר הניהולי אוהבים להשחית את זמנם בדיבורי סרק, עוקבים באדיקות אחרי חוק הטריוויאליות של פרקינסון. והדבר טוב לחברה וטוב לעובדים, שלהוי ידוע שמנהל מדבר אינו נושך. אז קבעו ישיבותיכם, הכינו מצגותיכם והרבו דיוניכם, רק תעזבו את העובדים בשקט.
לא תענה
לא תענה תשובות ברורות. מצווה בסיסית ביותר, אותה מצווה על מנהל לשמור באדיקות. לעולם לא להתחייב. לשום דבר. ראוי לעיין ולהפנים את פרטי המצווה: על איך לשמור של עמימות קונסטרוקטיבית, ומהי לוגיקה עמומה. וכמובן יש להכיר את פסגת הטכנולוגיה בתחום קבלת ההחלטות – הלא היא ההחלטה הקוונטית – כלומר להחליט בו זמנית שגם כן וגם לא!
וכמוצא אחרון, במידה ואירעה תקלה ובטעות התקבלה החלטה, כיצד ניתן לפתור את הבעיה באמצעות חוק אי-שימור ההחלטה. ולא לשכוח שהתכונה החשובה ביותר של המתנהל, היא תכונה בסיסית אך הכרחית – היכולת להחליט שלא להחליט
לא תחמוד
לא תחמוד עוד עובדים ועוד אחריות. בשביל מה לך? הדיבר "לא תשאף" אוסר לשאוף לכיוון מעלה. ה"לא תחמוד" מתרכז בשאיפה החולנית של רבים מחברי המגדר-הניהולי לשאוף לצדדים, להרחיב את תחום אחריותם ואת מספר העובדים שתחתם. חברי המגדר – עצרו! כבר אמרו חכמי ההיי-טק: מרבה עובדים ופרוייקטים – מרבה דאגה. ומה יהיה עם החוג פילאטיס בשבע? הרי על פי חוק פרקינסון (כן, אותו אחד מלמעלה): העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן והמשאבים המצויים לשם ביצועה. או במילים אחרות, לא משנה כמה עובדים יש לך, לא תספיק לעשות יותר. ואם כבר כן יש רזרבות, אל דאגה הפרוסס יכלה את כל המשאבים הפנויים. אז למה לך? שב ואל תעשה, עדיף!
והמנהלת החכמה אומרת: תכונתה החשובה ביותר של מנהלת היא יכולתה לייחס לעצמה את הדברים הנעשים מעצמם (סקוט אדמס)
Image by Patrick Sommer from Pixabay
פינת הקפה 
בחרי את הריבים שלך. אין הכוונה שתבחרי על מה לריב אלא עם מי. אם המנהל נוסבאום. אמר משהו שסותר הוראה מפורשת שלך לעובד שלך והעובד בא אליך מבולבל ואובד עצות אל תלכי לנוסבאום ותצעקי עליו שיעזוב את העובדים שלך בשקט. הקפידי לצעוק רק על העובד שהוא עושה מה שאת אומרת ולא מה שנוסבאום אומר. כך צפויות לך ולנוסבאום שעות ארוכות של משחק סטנגה חביב רק שבמקום כדור יש עובד שאותו אתם בועטים כל פעם אחד אל השני.
אהבתיLiked by 2 אנשים