פוסט-מגדרי על ההבדל הדק בין קוד לתוכנה, על מגדרים בהיי-טק, ולמה התוכנה מזכירה לי את אישתו של חבר קרוב. וגם שיר חביב לעוד יום במשרד.

לכבוד יום העצמאות, עוד רפרודוקציה לסאטירה מופתית של מורי ורבי אפרים קישון "פרטאצ'יה, אהובתי". בקצה המזרחי של אגן הים התיכון, באזור שדרות רוטשילד, משתרעת רפובליקה קטנה אבל גדולה: הייטקיסטן-עילית. האקלים של ארץ זו הוא קוד-טרופי עד מאוד. הלחות והפרוססים גבוהים בה במיוחד. על כן נוצר במקום סוג חדש של אוכלוסייה מגזרית בעלת אורח-מחשבה טכנו-אבולוציוני מובהק, הלא הוא הפלג המזרח-תיכוני של שבט ההייטקיסטים המפורסם.

הגדה של היי-טק עם רוב הפיצ'רים המרכזיים: "כנגד ארבעה מתכנתים", "והיא שבדקה", "בָּאג וָמֶרְג' וְבְּדִיקוֹת בַּעֲנַן". וכמובן "מה נשתנה" ו"חד באגא". מוזמנות ומוזמנים להוריד ולקרוא לפני, במהלך, או אחרי הסדר. באגים על ההגדה ניתן לפתוח בפירמידה הקרובה למקום עבודתכם.

מי הגדיר את המומחה כאדם שעשה את כל הטעויות האפשריות בתחום מומחיותו? ומי אמר שהארכי-טקטורה היא היכולת לחזות מה יקרה בעתיד, בתוספת היכולת להסביר לאחר מעשה מדוע זה לא קרה. על אלו שתמיד יודעים הכל, ובעיקר איך לחרטט. וגם על חוק הטריוויאליות של פרקינסון, וההוכחה שתוכנה שלנו יותר מסובכת מכל תיאוריה פיסיקלית.

אז מי יותר מצחיק – אני או ברקוני? על מנהל סמרטוט ומחאת ההייטקיסט הבודד ותזכורת מפוסטים ישנים על ה"מחולליישן" והבאג הפולני. והסוף המפתיע: בשביל מי אני באמת כותב את הפוסטים האלה.

שני פרקי תלמוד ממסכת ההייטק: "מאימתי מדבגין את התוכנה" ו "אלו באגין שלו ואלו חייב לשחזר". וחשיפה ראשונה של סידור ההייטק

סוד ההצלחה של ההיי-טק הישראלי - תעשיית הניסים. עוד על עיקרון אי הוודאות, ומה זה אומר להיות בעל נסיון. פוסט חובה לכל מי שרוצה להבין איך באמת עובד ההיי-טק. ולכבוד החנוכה, תפילת "עַל הַנִּיסִּים וְעַל הַדִּיבָּאג" חגיגית, וכן מספר פזמוני דיבאג: "בָּאג קָטָן", "יְמֵי הַבְּדִיקָה" וכמובן "מֵרְג' לִי, מֵרְג' לִי"

על ארבע הקושיות בתהליך הפיתוח, ולמה ההיי-טק הוא מקצוע כל כך שווה. ושי לחג, שני פיוטי-דיבאג לליל הבאלגן שלפני הפרודקשן: "מה נשתנה" ו"חד-גדיא". באג שמח לכולם.