#82 בשבח הבטלה

על התפטרות שקטה ורועשת, קבוע צ'אמפרנאוונה, תאטרון הפרודוקטיביות ועמימות תפקידית. וגם תזכורת אופטימית לדחיינות מובנית. אבל בעיקר טיפים מעשיים ומוכחים אמפירית איך לתת מינימום ולקבל מקסימום ב(כמעט אפס) מאמץ. כדברי זקני ההיי-טק: "עבוד מעט והרווח הרבה"!

#66 "מחכים לקודו"

על שלב השאלה הזהה בניהול פרוייקטים, איך מחסנים תוכנה, וחשיפת התירוץ האולטימטיבי לדחיינות. פוסט מחווה לתאטרון האבסורד

#46 אחרי החגים

מתי שווה לקחת מצב חמור ולהפוך אותו לקטסטרופה של ממש. למה הפוסט הזה יצא פחות מוצלח, ומה גרם לי לכתוב אותו. נקודת מבט אופטימית לאלו שדוחים כל דבר – "דחיינות מובנית" (שווה לקרוא!)