"בכל נקודה בזמן ובמרחב הפרוייקטלי לא ייתכן גם להבין איך התוכנה עובדת, וגם שהתוכנה תעבוד". זה או-או. או שהקוד עובד או שאתה מבין את הקוד. שני הדברים יחד לא יכולים להתקיים. ההשלכה המיידית של עיקרון אי-הוודאות היא שאסור לנסות להבין את הקוד, ישי לתת לתוכנה לרוץ בענן של מסתורין, ללא התערבות יד מקודדת.
"אף פעם אל תשאלו מתכנת איך התוכנה שלו עובדת!" גילוי מדהים – הסיבה האמיתית לכך שאין כל קשר בין מסמכי ארכי-טקטורה לתוכנה (או לכל דבר שהוא). על מי נאמר: "קודי במזרח ומסמכי בקצה מערב". מהי תוכנת הנסתר, והאם "זו תוכנה וזו שכרה"? והרפורמה המהפכנית בתחום הארכי-טקטורה המתנוון: "ארכי-טקטורה רוורסיאלית" או – למה כדאי לדקמנט לאחור.
מי הגדיר את המומחה כאדם שעשה את כל הטעויות האפשריות בתחום מומחיותו? ומי אמר שהארכי-טקטורה היא היכולת לחזות מה יקרה בעתיד, בתוספת היכולת להסביר לאחר מעשה מדוע זה לא קרה. על אלו שתמיד יודעים הכל, ובעיקר איך לחרטט. וגם על חוק הטריוויאליות של פרקינסון, וההוכחה שתוכנה שלנו יותר מסובכת מכל תיאוריה פיסיקלית.
סוד ההצלחה של ההיי-טק הישראלי - תעשיית הניסים. עוד על עיקרון אי הוודאות, ומה זה אומר להיות בעל נסיון. פוסט חובה לכל מי שרוצה להבין איך באמת עובד ההיי-טק. ולכבוד החנוכה, תפילת "עַל הַנִּיסִּים וְעַל הַדִּיבָּאג" חגיגית, וכן מספר פזמוני דיבאג: "בָּאג קָטָן", "יְמֵי הַבְּדִיקָה" וכמובן "מֵרְג' לִי, מֵרְג' לִי"
על האבסורד התוכנתי המובנה, מילותיו האחרונות של הארכי-טקט הראשון שצעד על השמש, ו"אם בארכי-טקטים נפלה שלהבת מה יאמרו ג'וניורי העיר?". פוסט פילוסופי משהו על מהותה של התוכנה והזרם האקסינדט-ציאליסטי להגנת הארכי-טקט.
למה לא כדאי לנסות להבין איך התוכנה שלנו עובדת? מסמכי עיצוב (Design בלע"ז) הם יותר עצובים או יותר מעצבנים? ואיך כל זה קשור ל"אפקט הצופה"
פינת הקפה 