דף זה נמצא עדיין בעבודה…
| אבולוציית הפיתוח המחזורית | אבולוציית הפיתוח המחזורית: מדברים הרבה – מקודדים מעט. מקודדים הרבה – בודקים מעט. בודקים הרבה – מדבגים מעט. מדבגים הרבה – מתקנים מעט. מתקנים הרבה – הורסים מעט. הורסים הרבה – מדברים מעט. מדברים הרבה … |
| אומנות החירטוט | היכולת הבלתי-נלאית והבלתי-נדלית של חברי המגדר הניהולי ושבטי הארכי-טקטים המצויים לדבר על נושאים שבהם אין להם מושג. וככל שיודעים פחות כך מדברים יותר. ע"ע "חוק הטריוויאליות של פרקינסון". |
| אי שוויון הקרדיטים | אין קשר בין כמות המאמץ שהושקעה בביצוע משימה לבין הקרדיט שמתקבל בעבורה. |
| אלגוריתם בת יענה | אלגוריתם הדוגל באופן מודע להתעלם מבעיות פוטנציאליות בהתבסס על כך שההסתברות שהן תתרחשנה הינה נמוכה. ע"ע מבחן הבאג הסביר. |
| אלגוריתם דו-מרפקי | דרך פעולה נפוצה בהיי-טק וגם באזרחות לקבלת דבר בחוצפה ושלא מן המניין, תוך עקיפת אנשים, מכוניות ו/או פרוססים, ביד חזקה ובמרפקים נטויים לכל עבר. השימוש באד"מ נפוץ בעיקר בתורי ארצנו האוריינטלית, ועוד יותר בהיכלי הבירוקרטיה האזרחית ובצינורות הפרוססים האינסופיים שבלב תעשיית ההיי-טק. |
| אלגוריתם קופת חולים | שיטה יעילה המייצרת מצג שווא של יעילות שיא, על ידי מתן תגובה ראשונית מהירה ("קופת חולים שלום, תמתין!"), ולאחר מכן עיכובים והשהיות תחת מעטה הפרוסס והפרודקטריון, בלי לסטות חס וחלילה מהנורמות המקובלות, ותוך עמידה בכל היעדים. |
| אפקט הברדק (אפקט הפרפר) | כל שינוי, ולא הקטן ביותר, בפינה נידחת של התוכנה, יגרום לקטסטרופה של ממש ולשינויים אדירים בכל רחבי הפרוייקט. |
| אפקט הצופה | "עצם פעולת הצפייה באירוע מסוים עלולה לשנות את מהלכו". נגזרת של עיקרון אי הוודאות של התוכנה. ברגע שמנסים להבין איך משהו עובד, הוא עלול להפסיק לעבוד. התרגום המעשי של אפקט הצופה לחיי המעשה הוא שכל תחום בדיקות התוכנה מיותר לחלוטין. |
| אפקט הקוברה | תכונה ניהולית בסיסית שבאמצעותה המגדר הניהולי מנסה לפתור בעיה אך בפועל רק מחמיר אותה. |
| אפרים קישון | הסאטיריקן הגדול ביותר בתולדות העם היהודי, ומורי הרוחני. רבים מחידושי הלשוניים מקורם בשפתו העשירה של קישון. מדהים לראות עד כמה ההבנות והאבחנות של קישון נכונות עד ימינו, ולא מעט לגבי תעשיית ההייטק עתירת הפרוססים והקומבינות. |
| אקסידנט-ציאליזם | גישה פילוסופית הגורסת כי לא ניתן להוכיח קשר סיבתי בין השטות שעשה הארכי-טקט בשלבים הראשונים של הפרוייקט לבין דו-תסבוכת התוכנה שנוצרה בפרוייקט כתוצאה משטות זאת. |
| ארכי-טקט מצוי | ארכי-טיפוס היי-טקיסטי מזדקן. אומן חירטוט מן המעלה הראשונה. מבלה את רוב בזמנו בכתיבת מסמכים שאף אחד לא יקרא, בשרטוט דיאגרמות שאיש אינו מבין. מקפיד להגיד "אמרתי לכם" לפחות שלוש פעמים בשבוע. ובעיקר עסוק בפתירת בעיות ההווה באמצעות יצירת בעיות העתיד. |
| ארכי-טקטורה רוורסיאלית | גישה מהפכנית בעולם הארכי-טקטורה המתנוון, הגורסת כי עדיף לכתוב את הארכי-טקטורה בסיום הפרוייקט לאחר שהקוד נכתב, נבדק ונחתם. כך ניתן למנוע את בעיית חוסר הסינכרון בין מסמכי הארכי-טקטורה לתוכנה (ולמציאות) באופן חד משמעי. |
| באג רקורסיבי | באג שתיקונו גורם לבאג חדש. באג אקספוננציאלי הוא באג שתיקונו יביא ליצירתם של שני באגים חדשים. על הבא הרקורסיבי נאמר הפסוק: "וראה באגים לבאגיך". |
| בורות מרצון | תכונה נרכשת בתעשיית ההיי-טק הגורמת באופן מודע או שאינו מודע, לא להתעמק בפרטים ולא להתעקש על קוצו של קוד. השאיפה לבורות מרצון הולכת וגדלה ככל שהוותק ורמת הבכירות עולים, כיון שתמיד יהיה מישהו צעיר יותר או זוטר יותר שיתמודד עם ההשלכות. |
| בלוטת יותרת המוטיבציה | החלק במוחו של ההייטקיסט האחראי ליוזמה, אנרגיה והכח לעשות משהו בעבודה. פעילה במיוחד בקרב הג'וניורים חברי הארגון החצי-מחתרתי "זאבי האימפלמנטציה". ככל שחולף הזמן, בלוטת יותרת המוטיבציה נוטה להצטמק. במגזר הבכירים נפוצה התופעה בה הבלוטה נעלמת לגמרי, ואיתה המוטיבציה. |
| בעיית שלושת הגופים | כל מפתח נתון להשפעתם של שלושה גופים בעלי אינטרסים מנוגדים: הפרודקטריון, המגדר-הניהולי והארכי-טקטורה. לבעייה זו טרם גובש פתרון יציב. |
| גבינה מלאכותית | תוכנה שמייצרת תוכנה הדומה לגבינה שוויצרית, מלאה חורים ומתחילה להסריח לאחר זמן ואז מישהו צריך לנקות את העסק. |
| דב-אוּפְּס | חברי הסתדרות הדב-אוּפְּס הם ועד העובדים החזק במגזר. בהינף ארטיפקט הם מהלכים אימים ביכולתם המופלאה להשבית את האוטומציה המהוללת, ולשתק את הפרוגרמה עד שדרישותיהם יענו. חברי ההסתדרות עונים לכל דורש בין שתיים ארבעים וחמש לרבע לשלוש. בשאר הזמן יש לפתוח קריאה ולהרבות בתפילות ובתחנונים. |
| דו-תסבוכת התוכנה | תוצר לוואי בלתי נמנע של תהליך פיתוח תוכנה המכונה גם ספגטיפקציה. תעשיית ההיי-טק הינה תעשייה שנושמת אנשים חכמים ומוכשרים הסובלים מעודף מוטיבציה ופולטת לעולם עננים של דו-תסכוכת התוכנה שממלאת כל חלל פנוי בפרוייקט. |
| דוג פריינדלי | כינוי לסביבת עבודה סופר-נאורה, מתקדמת ומכילה. במקומות עבודה מסויימים נראה כי השמירה על אווירת ה"דוג-פריינדלי" חשובה יותר מסביבת "קוד-פריינדלי". |
| דחיינות מובנית | שיטת חיים ומתודולוגיית פיתוח נפוצה בקרב חברי המגזר, ובעצימות יתר בפלג המזרח-תיכוני שלו. ניתן לסכם את הדחיינות המובנית בשני משפטים: אנחנו נבצע משימה חשובה רק כאשר יש לנו משימה חשובה יותר לבצע. וכן: כל אדם מסוגל לכל כמות של עבודה, ובלבד שאין זו העבודה המוטלת עליו באותו רגע. |
| האבולוציה הדוקו-פלצנית | טרנספורמציה מסתורית שבה חברי שבט הארכי-טקטים המצויים לוקחים רעיון פשוט וקל למימוש והופכים אותו למופשט ובלתי אפשרי להבנה. בדרך כלל מלווה בדיאגרמות מסובכות ובספֶּעקים מהוללים אך חסרי כל קשר למוצר, לקוד או למציאות. |
| האבסורד התוכנתי המובנה | הקונפליקט שבין הרצון של המפתחים להבין ולמצוא איך ולמה התוכנה עובדת, אל מול חוסר היכולת של אותם מפתחים למצוא ולהבין איך התוכנה עובדת. נובע מעיקרון אי-הוודאות של התוכנה. |
| האקסיומה הניהולית הבסיסית | יש מנהלת – יש בעיות. שהרי אם אין בעיות, אין צורך במנהלת. ולכן תפקידה של המנהלת הוא לוודא שתמיד יש בעיות. סלע קיומו ותמצית מהותו של המגדר-הניהולי. |
| החלטה על הקרח | החלטה המתקבלת במהלך ישיבה ללא כל תיעוד או רישום מסודר, כך שלאחר מעשה ניתן להכחיש כל קשר לעסק הביש הזה, ואף לא ניתן להוכיח מי נתן את ההוראה. |
| החלטה קוונטית | העתיד המבטיח של תחום קבלת ההחלטות. מעתה יש באפשרותן של חברות המגדר הניהולי יכולת לקבל החלטה קוונטית. תם עידן ה "או זה או זה", אלא גם זה וגם זה. החלטה קוונטית מאפשרת בצורה מדעית להחליט שלא להחליט. |
| הטרגדיה של נחלת הכלל | מלכודת חברתית העוסקת בקונפליקט הנוצר בין מפתחים וארכי-טקטים שרק הם יודעים מה הכי נכון לעשות, ובין טובת הפרוגרמה. או במילים אחרות: כולנו מבינים שיש בעיה שצריך לפתור. אבל רק בדרך שלנו, וכל האחרים טועים. אז בואו נבזבז את הזמן על ויכוחים במקום לפתור את הבעיה. |
| הייזנ-באג | ההייזנ-באג הינו באג שנעלם ואינו משתחזר כל עוד מנסים לדבג או להבין אותו. אך באופן מיסתורי ודי קוונטי, הוא מיד חוזר להשתחזר כאשר מפסיקים לדבג אותו. |
| המשפט היסודי של ההיי-טק | כשם שאין נהר בלי מים, כך אין תוכנה בלי באגים. |
| העלבות רקורסיבית | תופעת לוואי של כל ישיבת ארכי-טקטורה, בה תמיד אחד הארכי-טקטים נעלב כיון שלא קיבלו את דעתו ושיטתו הלא צנועה בעליל. ובתגובה ארכי-טקט בכיר אחר נעלב בגלל שהראשון מצא לנכון להיעלב. והשלישי נעלב מזה שלא שאלו אותו מה דעתו על ההיעלבות של השניים האחרים. בקיצור: ישיבה בארבעה נעלבים. |
| התעצבנות רקורסיבית | להתעצבן. ואז להתעצבן מזה שאת מתעצבנת וכן הלאה. תנאי העצירה של הרקורסיה הוא על פי רוב אחד העובדים שבמקרה נתקלת בו במסדרון ופרקת עליו את כל הזעם הרקורסיבי. התעצבנות רקורסיבית נמדדת ברמות גבוהות במיוחד בקרב חברי הפרודקטריון ככל שמועד סיום הפרוייקט מתקרב. |
| התפטרות שקטה | כינוי מוזר לתופעה עוד יותר מוזרה. ההתפטרות השקטה היא תהליך בו העובד הממוצע מחליט שלא להשקיע בעבודה יוצר ממה שנדרש ממנו. הכינוי מוזר, כיון שכלל לא מדובר בהתפטרות. והתופעה מוזרה עוד יותר, כיון שלא ברור כיצד עובד היי-טק ששכרו בצידו מגיע למצב שהוא משקיע יותר ממה שנדרש מלכתחילה. |
| זאבי האימפלמנטציה | ג'וניורים שהחלו לעבוד רק לאחרונה, אך מלאי מוטיבציה, וחברים פעילים בארגון החצי-מחתרתי זאבי האימפלמנטציה. החבר'ה הנ"ל חרוצים להפליא, אך בורים ועמי הארצות בהלכות גי"ט. הם מקודדים בקצב של שניים וחצי באגים לשעה, וביום טוב יכולים להגיע לששה-שבעה באגים בלי להתאמץ. לנ"ל יש נטיה לשבור את הבראנץ' אחת ליומיים, והם אפילו לא מבינים מה לא בסדר. |
| זבשמ"א | שדה הזבשמ"א: זה בעיה של מישהו אחר, SEP בלע"ז. פטנט שהומצא על ידי דאגלס אדאמס ב"מדריך". השימוש בזבשמ"א נפוץ מאוד בפלג המזרח-תיכוני של המגזר, בעיקר במלחמה האינסופית שבין הפיתוח לבדיקות לגבי השאלה: מי בכלל אמור לטפל בבאג המעצבן הזה. |
| חוק אי-שימור ההחלטה | חוק בסיסי בקרב חברות המגדר-הניהולי. זוהי יכולת נרכשת, המאפשרת בכל ישיבה, להחליט שההחלטה שהתקבלה בישיבה הקודמת הייתה שגויה. ומכאן באינדוקציה. כמו שהיטיב לנסח לוי אשכול: "הבטחנו, אבל לא הבטחנו לקיים". |
| חוק ההתמדה | כל עובד ממשיך במצב מנוחתו או בעבודה איטית בקצב אחיד, אלא אם כן יאלץ לשנות מצב זה על ידי כוחות מנהליים הכפויים עליו. |
| חוק הופשטטר | לעולם יידרש לך יותר זמן משציפית, גם אחרי שהבאת בחשבון את חוק הופשטטר. |
| חוק הטריוויאליות של פרקינסון | ככל שהנושא יותר פשוט ויותר טריוויאלי, כך ידרשו יותר זמן ויותר אנשים על מנת לדון בו. |
| חוק היפוך המשימות | כל העבודה שניסית לחסוך באמצעות פנייה לנציג המגדר-הניהולי תחזור אליך כמו בומרנג בצורה של משימות נוספות. זהו החוק ההופכי של חוק הפעולה והתגובה. |
| חוק הפעולה והתגובה | בדומה לחוק השלישי של ניוטון, כאשר גוף או ישות מסויימת מטילים עליך עבודה, בתגובה עליך להעמיס עליהם עבודה חזרה בהיקף דומה או גדול יותר. קיומו של חוק זה הינו קריטי לשמירה על עיקרון ההכבדה. |
| חוק התאוצה | המוטיבציה של עובד להשקיע בעבודה היא תמיד פרופורציונלית לכוח שהמנהלת שלו מפעילה עליו ובאותו הכיוון. |
| חוק התפשטות השגיאה | עוצמתו וחומרתו של באג תמיד ילכו ויחמירו כלל שהזמן והפרוייקט מתקדמים. |
| חוק כלים שבורים | בכל רגע נתון בזמן החיים של הפרוגרמה, תמיד יהיה קיים לפחות כלי פיתוח, בדיקות או אוטומציה שאינו מתפקד כראוי. |
| חוק מור וחוק מור ההפוך | חוק מור טוען שצפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים תכפיל את עצמה כל שנה וחצי עד שנתיים. או בתרגום לפשוטי העם, כל שנתיים יהיו מחשבים מהירים יותר ויקרים פחות. חוק מור ההפוך טוען: ככל שהמעבדים נעשים מהירים יותר והזיכרון הופך זול יותר, התוכנה הופכת איטית יותר ונפוחה יותר, תוך שימוש בכל המשאבים הזמינים. |
| חוק פרקינסון | העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן והמשאבים המצויים לשם ביצועה. ובגירסת הפלג המזרח-תיכוני של ההיי-טק: הפרוסס מייצר עבודה באופן כזה שלא נותר זמן לבצע שום מטלה אחרת, למעט עבודה עבור הפרוסס עצמו. |
| חוק שימור הארכי-טקטורה | בכל מערכת תוכנה, מרגע שנסגרה הארכי-טקטורה, היא אינה ניתנת לשינוי, גם אם מוכח כי הארכי-טקטורה אינה טובה ואף מסבה נזק פרוייקט. |
| חוק שימור הבאגים | סך כמות הבאגים הפתוחים בפרוגרמה הינו גודל קבוע שאינו משתנה. בכל פעם שבאג מתוקן או נסגר מחמת חוסר עניין לשחזור, מיד נמצא באג אחר במקומו. |
| חזקת הדיבוג | כל באג שנמצא בקוד שלך הוא באחריותך ובאשמתך כל עוד לא הוכח אחרת. |
| יוני-טסטינג | שטח ההפקר שבין קבוצות הפיתוח והבדיקות, בו כל קבוצה מניחה שהקבוצה הנגדית מריצה את הבדיקות הבסיסיות בעוד בפועל הפיצ'ר לא נבדק כלל. |
| ישיבה רקורסיבית | ישיבה שהדבר היחיד שהוסכם עליו בה, הוא שצריך עוד ישיבה. |
| כיור התנהגותי | ניסוי התנהגותי בעכברושים המוכיח שכאשר נותנים לפרטים בחברה את כל המשאבים הדרושים להם התוצאה היא ניכור והתאכזרות לפרטים שאינם הולכים עם הזרם. מעניין לבדוק האם קיים גם כיור התנהגותי הייטקיסטי… |
| כלל ה 80-20 | ידוע גם כעיקרון פָּארֵטוֹ. דוגמאות: 20% מהזמן מייצר 80% מהתפוקה, וב 80% מהזמן "עובדים" על 20 האחוזים הנותרים. 20% מכח האדם (כלומר התותחים) מפתחים 80% מהמוצר, והשאר סתם מבזבזים את הזמן על השאריות. 20% מהזמן כותבים את הקוד, ובשאר הזמן מנסים להבין למה הוא לא עובד. וכמובן: 80% הראשונים של העבודה לוקחים 80% מהזמן, 20 האחוזים הנותרים לוקחים עוד 80%. |
| לוגיקה עמומה | ידועה גם כלוגיקה מעורפלת. הלוגיקה העמומה הינה האלגוריתם המניע את תהליך קבלת ההחלטות הקוונטי של המגדר הניהולי. מה שגורם לכך שבסופה של הישיבה כל אחד בטוח שדעתו התקבלה. כמו כן הלוגיקה העמומה מבטיחה שלא יהיה ניתן להבין או לשחזר לאחור מדוע ובעיקר על ידי מי התקבלה ההחלטה המטופשת הזו. |
| לולאת האשמות אינסופית | התוצאה הבלתי נמנעת של תכנות מונחה עצבים, כאשר הכל קורס, וכולם מאשימים את כולם בלופ, עד לפרוגרמה חדשה. |
| מבחן הבאג הסביר | הארכי-טקט המצוי פטור מלהתמודד עם מקרי קצה בלתי סבירים. באגים שהסבירות שיתרחשו נמוכה, הינם בעיה של המהנדסים, ולא ניתן לתלות את התרחשותם של באגים בלתי-סבירים בבעיות בארכי-טקטורה (על פי עילת הסבירות בפילוסופיה האקסידנט-ציאליסטית). |
| מגדר-ניהולי | תת-מגזר בפלג המזרח-תיכוני של ההייטק. בורך בתכונות ומאפיינים יחודיים העוזרים לו לשרוד בעולם ההייטקיסטי האכזר, כגון: התעלמות מהמציאות, היכולת להחליט שלא להחליט ועוד. עיקר תרומתן של חברות המגזר היא פתרון בעיות קטנות באמצעות יצירת בעיות גדולות יותר. |
| מטחנות הפרוסס | טחנות הצדק טוחנות לאט. אבל הן טוחנות – ובסוף יש צדק. בניגוד להן טחנות הפרוסס טוחנות על ניוטרל. הן מצליחות לגדוע כל רעיון בעודו באיבו, ולוודא ששום דבר לא קורה בארגון מעבר לתחזוק הפרוסס עצמו. כל דבר נדחה בתירוץ של מה-אם. ומכאן הביטוי לטחון מה-אם. |
| מניפת תירוצים | אסופת תירוצים לכל עת ולכל קטסטרופה, שכל הייטקטיסט חייב לאגור ולהשתמש בעת הצורך. ביתר שאת כאשר מדובר בחברות המגדר-הניהולי. |
| מקרה קצה | הדבר הזה שקורה בקצה של התוכנה והתוכנה לא כל כך יודעת איך להתמודד איתו. ככל שהמקרה נמצא יותר בקצה, כך הסבירות שהוא אכן יקרה נמוכה יותר. למעט כמובן ביום של שחרור גירסה חשובה, אז יש נטיה למקרה הקצה לעבור למרכז התוכנה. |
| משפט אי השלמות התוכנתי | בכל תוכנה קיים באג אמיתי שאינו ניתן להוכחה. |
| נדודי גלישה | כשלא מצליחים להירדם (או במקרה של בני נוער – כשלא רוצים) ומבזבזים את הזמן בגלישה אינסופית וחסרת טעם. |
| נוהל מלפפון | נוהל מחתרתי, נוצר על ידי חכמי תורת הנסתר הפרוגרמטית על מנת לעקוף את אימת הפרוסס כאשר באמת כבר אין ברירה, וחייבים למרג'ג' את הקוד למרות שהפרוסס הדפוק לא מאפשר. מומלץ לא להשתמש בתדירות גבוהה מדי, שכן השימוש בנוהל מ' הינו ממכר. |
| סיבתיות עמומה | אסטרטגיה מקובלת בקרב חברות המגדר-הניהולי להעלאת אחוז העמימות הפרוייקטלית למקסימום האפשרי ולטשטש את רמת הניראות והשקיפות של הקטסטרופה המתהווה, תוך הצגת מצג שווא שהכל סבבה. לסיבתיות העמומה יש נטיה לקרוס בענן של באגים לפני שחרור גירסה חשוב. |
| סייבר-פרפקציונליזם | סוג של הפרעה טורדנית-כפייתית, הגורמת לאובססיה לקוד מושלם. הלוקים בהפרעה זו אינם מסוגלים לסיים ולדלוור קוד, כיון שלטעמם הוא אף פעם אינו מספיק מושלם. במקרים חמורים במיוחד יש נטייה לזרוק את הקוד הקיים ולכתוב אותו מחדש, מתוך הנחה שעכשיו הוא בטח יצא יותר טוב. |
| ספגטיפיקציה | התהליך הבלתי מתקבל על הדעת, הבלתי הפיך, ובעיקר הבלתי נמנע, בו קוד התוכנה נמתח ומסתבך יותר ויותר ככל שהפרוייקט מתקדם. |
| ספירלת המשכורות | טכניקה מקובלת בקרב ארכי-טקטים ושאר אופורטוניסטים בכירים בהיי-טק, לעבור מחברה לחברה בפרקי זמן קצרים, כאשר בכל חברה הם מקבלים משכורת גבוהה יותר על סמך הרזומה המרשים שלהם שמלא בעבודות קודמות בהן לא עשו כלום במקרה הטוב, או עשו נזק, במקרה הנפוץ. |
| עובד? אל תיגעי! | הכלל השני של התכנות ההישרדותי. ההמשך שלו קצת פחות ידוע, אך לא פחות חשוב: אם זה לא עובד, גם אל תיגע. כל נגיעה בקוד רק מחמירה את המצב. |
| עוקב התוכן המטופש | שמו הרשמי והפחות מוכר של גי"ט. לאחר התלבטות ארוכה האם התוכן הוא המטופש או שמא העוקב (היינו גי"ט) הוא המטופש, המסקנה היא ששניהם מטופשים באותה המידה. |
| עילת הסבירות | עילת הסבירות הארכי-טקטונית: אין חובה על הארכי-טקטורה להתמודד עם בעיות בלתי סבירות (הידועות בציבור כ"מקרי קצה"), שהרי מעצם טבען – בלתי סביר שהן תתרחשנה. |
| עיקרון אי הוודאות של התוכנה | "בכל נקודה בזמן ובמרחב הפרוייקטלי לא ייתכן גם להבין איך התוכנה עובדת, וגם שהתוכנה תעבוד". או במילים אחרות: או שהקוד עובד או שאתה מבין את הקוד. שני הדברים יחד לא יכולים להתקיים בו-זמנית. ההשלכה המיידית של עיקרון אי-הוודאות היא שאסור בתכלית האיסור לנסות ולהבין איך לכל הרוחות כל העסק הזה עובד, למרות שברור לך שיש בפנים כמויות של באגים, וברור שזה לא אמור לרוץ. צריך לתת מקום לנס להתרחש. כפי שאמרו ראשוני ההיי-טק: "אין התוכנה רצה אלא אם הקוד סמוי מן העין". |
| עיקרון ההכבדה | כל העבודה שניסית לחסוך באמצעות פנייה לנציג המגדר-הניהולי תחזור אליך כמו בומרנג בצורה של משימות נוספות. |
| עיקרון הפעולה המינימלית | עיקרון המדבר בשם עצמו, ומטרת העל של כל הייטקיסט בפוטנציה. לעשות כמה שפחות ולהרוויח כמה שיותר. |
| עמימות קונסטרוקטיבית | מושג המיוחס להנרי קיסינג'ר ומשמעותו הוא שימוש מכוון בשפה ובמונחים מעורפלים ולא ברורים, על מנת לקדם אינטרס או מטרה כל שהיא. השימוש הנפוץ ביותר בע"ק הוא על ידי המגדר-הניהולי על מנת לשדר עסקים כרגיל תוך הסתרת הקטסטרופה הפרוייקטלית המתפתחת לה מתחת לפני הפרוגרמה. |
| עמימות תפקידית | שאיפתה של כל הייטקיסטית למצֵב את עצמה בתפקיד בו לא ברור מי מה למה ומתי. לא ברור מי המנהל שלה, מה היא צריכה לעשות, למה היא עושה את מה שהיא עושה, ומתי היא צריכה לסיים את זה. עמימות תפקידית היא אחת הדרכים הבטוחות ביותר לקריירה רגועה ונטולת באגים קריטיים. |
| פונקציית הלם | פונקציה התוכנה שכל מי שרק מעיף מבט בפונקציה הזו חוטף הלם, או שוֹק תוכנתי איך לכל הרוחות קוד ברמה תת-איכותית שכזו הצליח להיכתב, שלא לומר להתקמפל, שלא לומר לעבור את האוטומציה ולהתמרג'ג' אחר כבוד לתוך הפרודקשן. ע"ע נוהל מלפפון להסבר אפשרי לתופעה. |
| פיתוח אינפלציוני | לקחת משימת פיתוח פשוטה, ולנפח, להגדיל ולפאר את אותה המשימה למשהו הרבה יותר גרנדיוזי ומרשים. לגרום לכולם, ובעיקר למנהלת הישירה, להאמין שהמאמץ היה הרבה יותר גדול ממה שהושקע בפועל. כי הרי לא חשוב מה עשית. חשוב מה שחושבים שעשית. |
| פרדוקס הזמן העבוד | הזמן הנדרש לביצוע משימה תמיד יהיה גדול מהזמן שהוקצה לה. הגירסה הפרוייקטלית לחוק הופששטר. |
| פרדוקס הערימה | שינוי קטן ופשוט בקוד, או אפילו שניים, אינם נחשבים לרי-דיזיין גדול ומסוכן הדורש סבב בדיקות. כמו כן, הוספת עוד שינוי קטן ופשוט לערימת שינויים קטנים ופשוטים, לא הופכת את ערימת השינויים לרי-דיזיין גדול ומסוכן הדורש סבב בדיקות. ולכן, באינדוקציה, כל כמות שהיא של שינויים קטנים ופשוטים אינה נחשבת לרי-דיזיין וכמובן ששום סבב בדיקות אינו נדרש. |
| פרודקטריון |