#23 באנו חושך לגרש

תחרות זה דבר נהדר, במיוחד אם אתה מנצח. אני מאוד אוהב תחרויות שבהן אני מנצח. עולם ההיי-טק בנוי על תחרות. תחרות בין חברות, תחרות בין חטיבות שונות באותה חברה ואפילו תחרות בין חברי אותו הצוות. אלא שלעיתים התחרות ממש הופכת למלחמת בני אור בני חושך. כל העבודה השוטפת נעצרת, וכל הצוות/חטיבה/חברה מתמקדים בלהראות עד כמה אנחנו … המשך קריאת הפוסט #23 באנו חושך לגרש

#22 שבת אחים גם יחד

כל מי שעובד בחברת היי טק יותר משבוע מכיר את המושג של ישיבת צוות. ישיבת צוות זה הזמן שבו ראש הצוות/המנהל מדבר במשך שעה בערך, כאשר שאר חברי הצוות משתעממים עד מוות. העובדים המנוסים יותר, שכבר לא מפחדים מראש הצוות או המנהל באים עם המחשב ומנצלים את הזמן לחקור או לתקן עוד איזה באג, או סתם … המשך קריאת הפוסט #22 שבת אחים גם יחד

#21 חזון אחרית הימים

משפט ידוע אומר שפסימיסט הוא אופטימיסט עם ניסיון. אז לפי רמת הפסימיות שלי, נראה שיש לי המון ניסיון. בעיקר ניסיון לגבי "חזונות" למיניהם ותוכניות לטווח ארוך. זה לא שאני נגד חזון. חזון זה דבר טוב, זה חשוב, זה אפילו בריא. בלי חזון כנראה שלא היינו פה, ואני בכלל לא הייתי כותב את הבלוג הזה (מה … המשך קריאת הפוסט #21 חזון אחרית הימים

#20 הכה את המומחה

סייבר. פרצות אבטחה. ביטקוין. תולעים. איזה כיף לכתוב את המילים האלה, זה גורם לך להרגיש בעניינים, מעודכן, ממש אחד שיודע. בזמן האחרון כולם קוראים על סייבר, שומעים על סייבר, מדברים סייבר. לא סתם מדברים, כולם נהיו מומחים לסייבר. ילדים בכיתה א' כבר הולכים לחוג סייבר אחרי הצהרים, והחלום של כל אמא יהודיה הוא שהבן שלה … המשך קריאת הפוסט #20 הכה את המומחה

#19 השד הדמוגרפי

זה כמעט תמיד מגיע בהפתעה. במייל שמתקבל באמצע הלילה, או בשיחת טלפון מהמנהלת הבכירה כשאתה עוד תקוע בפקק בדרך לעבודה: "שבוע הבא מגיע הסמנכ"ל מארצות הברית, צריך לארגן דמו", או "יש פגישה עם הלקוח, תהיה מוכן עם איזה דמו או משהו למחר?". ברגע שמילת הקוד "דמו" יצאה מפי הגבורה, או במקרה דנן מפי המנהלת הגיבורה, … המשך קריאת הפוסט #19 השד הדמוגרפי

#18 מי הזיז את העכבר שלי?

זה קורה בדרך כלל לאחר מספר ימי העדרות רצופים מהעבודה, זה יכול להיות בגלל חופשה, מחלה או נסיעה עסקית. אתה חוזר לעבודה עם חיוך, מופתע לגלות שאפילו קצת התגעגעת ומחליף כמה דאחקות עם החבר'ה בפינת קפה. אתה נכנס למשרד או לקוביה מוריד את התיק, תוקע את הלפטופ ב Docking מדליק את המחשב ו... אין עכבר. כף … המשך קריאת הפוסט #18 מי הזיז את העכבר שלי?

#17 המתנהלים

לפני כמה ימים חגגתי לבן שלי בר מצוה בכותל. הכל היה מתוכנן טיפ-טופ: הסעה, כותל, מסעדה סיור מודרך והביתה. הארגון היה מופתי, כפי שאפשר לצפות ממנהל בעל נסיון כמוני... הלו"ז תוכנן לרמת הדקה, ולכל אייטם הוקצה זמן וכמובן באפר (למי שלא זוכר, נא לעיין בפינה שדנה בתוכנית העבודה). ואכן הכל דפק כמו שעון, עד שהשעון … המשך קריאת הפוסט #17 המתנהלים

#16 תואר הפועל – על פועלים ותאריהם

בפוסט הראשון שלי שהתפרסם באופן נרחב, כשעוד הייתי צעיר וחסר ניסיון, כיניתי את אוכלוסיית הלא-מנהלים "פשוטי העם", וככל הנראה עוררתי את זעמם של כמה מפשוט... כלומר של אחוז מסוים מאוכלוסיית הלא-מנהלים בעלי חוש הומור, איך לומר, שונה משלי. אבל התגובות והטוקבקים הזועמים משהו כן גרמו לי לחשוב שוב על הנושא, וכך הגעתי למסקנה שאולי לא דייקתי … המשך קריאת הפוסט #16 תואר הפועל – על פועלים ותאריהם

#15 תוכנית עבודה – התוכנית להגנת מנהלים

אחחחח, תוכנית עבודה, איזה מילים. צמד מילים שאף מנהל לא יכול להישאר אדיש אליו. הרי חלק מרכזי בעבודתו של המנהל הוא לייצר ולתחזק תוכנית עבודה, ויש שיאמרו שזהו אף תפקידו החשוב ביותר של המנהל. ישנם גם מנהלים שתפקידם היחיד עלי אדמות הוא להתעסק עם תוכניות עבודה, ובאופן שמדהים אותי כל פעם מחדש, הם מצליחים לעשות … המשך קריאת הפוסט #15 תוכנית עבודה – התוכנית להגנת מנהלים

#14 בעקבות הזמן האבוד, או: המיילים המיותרים בחיינו

אני לא יודע איך זה אצלכם. אני מקבל בממוצע שמונה מאות עשרים ושתיים מיילים ביום למייל של העבודה, וזה אחרי שכל הדואר זבל מסונן באופן אוטומטי ומועבר ל JUNK אחר כבוד. בימים טובים במיוחד זה יכול להגיע לאלפים. שלא לדבר על מה שקורה אחרי שאני חוזר מכמה ימי חופשה בהם לא הייתי ליד המחשב והצלחתי … המשך קריאת הפוסט #14 בעקבות הזמן האבוד, או: המיילים המיותרים בחיינו