#52 מהודו ועד PUSH

על עבודה בחברה בה השמש לא שוקעת לעולם, הפגישה שלי עם עשרת בני המן, מה זה "שאנטי-כְנות", ומתי בטוח תקבלו חרה של עבודה אנחנו בהייטק כולנו כמו משפחה אחת גדולה. לא רק דוברי העברית שבינינו, אלא כל עובדי ההייטק ברחבי העולם באשר הם. כולנו למדנו וסבלנו באותם הקורסים, כולנו משתמשים באותם כלי פיתוח ובדיקות, כולנו … המשך קריאת הפוסט #52 מהודו ועד PUSH

#51 זכור את אשר עשה לך הבודק

על ההבדל בין אבטחת איכות להבטחת איכות, הצעה לתחרות ה"טסטרס צ'ויס", וטיפ לשמירה על זוגיות מוצלחת בהיי-טק מישהו כתב לי השבוע שהפוסט האחרון היה דווקא מוצלח. ואני כמובן נעלבתי לעומקֵי. אחד הכשרונות הגדולים ביותר שלי, חוץ מלכתוב פוסטים שנונים כמובן, הוא לראות את הצד הרע והשלילי בכל דבר. כשכולם רואים את חצי הכוס המלאה, אני … המשך קריאת הפוסט #51 זכור את אשר עשה לך הבודק

#50 משנכנס הבאג מרבין בשמחה

מה יש בעיניים של הארכיטקט המצוי? מתי המפתח הקרבי נמצא בעננים? ואיך יכול להיות שכולם שמחים שנמצא באג קריטי חדש? אנחנו רבים המון בעבודה. שמתם לב כמה אנחנו רבים? אם לוקחים בחשבון רק את הזמן בו יש לנו אינטראקציה עם עובדים נוספים, אז רוב התוכן של הישיבות, הטלפונים, המסנג'רים ואפילו המיילים, זה בעיקר לריב. טוב, … המשך קריאת הפוסט #50 משנכנס הבאג מרבין בשמחה

#49 הכל בגלל מסמר קטן

המחיר הגדול של תיקון קטן. על פרדוקס הערימה, ומה הקשר לתיקון חצות. "אל תדאגי, זה תיקון מה זה קטן. לא יותר מכמה שורות קוד ואני מסדר את זה". "זה רק שינוי קוסמטי, הוא לא משנה שום דבר בהתנהגות של המערכת". "אני נוגעת רק באזור מאוד ספציפי של הקוד, אז אין צורך להריץ את כל הבדיקות … המשך קריאת הפוסט #49 הכל בגלל מסמר קטן

#48 הטוב, הרע ומנהל המוצר

איך מתמודדים עם שינוי של הרגע האחרון? מהם שלושת ה"עוֹדים"? על פסטה "מרובלו", ואיך מסתיימת משימת פיתוח בלתי אפשרית. זה בדרך כלל מתחיל עם שאלה תאורטית-היפוטית-טכנית-תמימה של מנהלת המוצר או הפרוייקט בסגנון: תגיד, אם היינו רוצים להוסיף איזה פיצ'ר "קטנטן" כמה זה יסבך אותך? ככה זה מתחיל. אבל מהר מאוד מתברר שהשאלה הזו היא למעשה … המשך קריאת הפוסט #48 הטוב, הרע ומנהל המוצר

#47 רואים רחוק רואים ש… כלום

על הקשר הבל-ינתק בין אסטרטגיה לטרגדיה, תפקידו האמיתי של ה"פרוסס" בחברת היי-טק, ואיך כל זה קשור ל"לכה דודי". אפצח בבדיחה: אשה נכנסת בריצה לקופת חולים ואומרת לפקיד שהיא שתתה רעל. הפקיד עונה לה שאין בעיה וקובע לה תור לרופא מומחה לרעלים לעוד חמישה שבועות. האישה צועקת "הרי אני עלולה למות עוד לפני שיגיע התור". אומר … המשך קריאת הפוסט #47 רואים רחוק רואים ש… כלום

#46 אחרי החגים

מתי שווה לקחת מצב חמור ולהפוך אותו לקטסטרופה של ממש. למה הפוסט הזה יצא פחות מוצלח, ומה גרם לי לכתוב אותו. נקודת מבט אופטימית לאלו שדוחים כל דבר – "דחיינות מובנית" (שווה לקרוא!) Photo by Gabriela Palai on Pexels.com זהו. אחרי החגים הגיע. איזה באסה. פתאום כל מה שדחינו לאחרי החגים צריך עכשיו לעשות. למי … המשך קריאת הפוסט #46 אחרי החגים

#45 ושמחת בבאגיך – על טעם ועל ריח

על איך הופכים באג לפיצ'ר, המהות האמיתית של "debug session",ומה היה לאריק איינשטיין לומר בנושא. באגים, איזה דבר נפלא. עד כמה החיים שלנו בהיי-טק היו משעממים אם לא היו באגים. הבאגים הם אלו שמביאים את רוב הכיף והעניין בעבודה. אחרת, עם מי היינו רבים ואת מי היינו מעצבנים? פיתוח תוכנה בלי באגים זה כמו ללכת … המשך קריאת הפוסט #45 ושמחת בבאגיך – על טעם ועל ריח

#44 סע לשלום חביבי, המפתחות בפנים

מה זה מסיבת חתימות? על "נוטריון דיגיטלי", איפה מבלים את זמנם מומחי אבטחת מידע, ואיך כל זה קשור ל"ויה דולורוזה". [Photo by SpaceX on Pexels.com] לפני כמה שנים הייתי צריך להחתים נוטריון על איזה מסמך משפטי. לאחר קצת בירורים מישהו היפנה אותי לנוטריון שהוא "אמנם עורך דין, אבל הוא דווקא ממש בסדר". זוכרים שבאחד הפוסטים … המשך קריאת הפוסט #44 סע לשלום חביבי, המפתחות בפנים

#43 בישיבה של מטה (או בעקבות הזמן האבוד 2)

מה זה ישיבה רקורסיבית וישיבה אקספוננציאלית, על חוק הטריוויאליות של פרקינסון, ומה קורה לבכירים מזדקנים בהיי-טק Photo by mali maeder on Pexels.com כמה ישיבות יש לנו, אפשר למות. ישיבות צוות, וישיבות של הספרינט. ישיבות של הפרוייקט ושל הארכיטקטורה וישיבות שעוברים על הבאגים וישיבות שהבאגים עוברים עלינו. אין יום בלי מינימום שתיים שלוש ישיבות ולפעמים אפילו … המשך קריאת הפוסט #43 בישיבה של מטה (או בעקבות הזמן האבוד 2)