על איך הפכתי למדלי"ף סידרתי, על הפילוסופיה האקסינדט-ציאליסטית, שיטת הסניוריטי ההייטקיסטית ואומנות החירטוט. מה תלוי בהקשר, ומה לא. והאם בכלל יש הקשר למהדרין? פוסט פלצני על דוקומנטציות, דוקטרינות ובעיקר על שלוש דוקטוריות חוצפניות.

איך יצא לי להשתמש במסדרון הומניטרי בעבודה? היכן קבור המֶרג', ומה יקרה במֶרג' אחרי המלחמה? על הקריאה המקומפלת לכל חברות וחברי המגזר: כוחנו באחדותנו – קודנו בתוכנתנו. וכמובן איך אפשר בלי פיוטי מֶרג' לחנוכה: " בָּאנוּ קוֹבֶץ לְמָרְגֶ'ג'" ו " מִי יְדַבֵּג תּוֹכְנוֹת יִשְׂרָאֵל "

מתי מותר ואף צריך לעבור על הכלל השני של התכנות ההישרדותי "עובד? אל תיגע!" והאם זה בבחינת ידבג ובל יעבוד. על שדה זבשמ"א שכשל, לפטופ חלזוני ומיקומה הפינתי של גזרת "עוטף שעון". ושאלת השאלות: האם מה שטוב בשביל מחשבנו, טוב בשביל המדינה? סיפור אסקיפיסטי בארבע מערכות.

סיפורה האיטרטיבי והמדהים של האינטגרטורית שלומית קָם-פֶּלִי. פוסט הלל שלם שמוקדש לכל האינטגרטוריות ונשות המרג' באשר הן. פותרות הקונפליקטים ושליטות הקונפיגורציות. היחידות שבאמת מצליחות לעבור את כל הטסטים באוטומציה, לפעמים. אלו שלמרות הכל, עושות הכל.

בקשת סליחה פולנית, וצרור סליחות משלי. וכמובן איך אפשר בלי מחזור תפילות לכבוד יום הקימפולים: כפרות טרום-מרג', סדר התרת באגים הידוע כתפילת "כל באגי", ופיוט הייטקיסטי-אשכנזי קדום: "כי הנה כתוכנה ביד המקודד". גמר חתימה טובה.

למה אני מאחל לכולם שתהיה להם שנה ממוצעת? על אופטימיות זעירה ו"פסוקו של קוד" היומי. פוסט אופטימי ומפתיע לרגל השנה החדשה. וכמובן, כמיטב המסורת של הפינה: סדר הסימנים לפתיחת פרוגרמה חדשה, ותפילות להצלחת המרג' והתוכנה.

על מי נאמר "וראה באגים לבאגיך"?  מה זה "קודהּ של אמא", ומה אמר האבא של האינטרנט, ואיך באים פוסטים לעולם? וגם: ג'וב סקיוריטי – לא מה שחשבתם. פוסט על גידול קוד ופיתוח ילדים.

איך קרה שהרכבת הקלה בתל-אביב עקפה את "קטר" ההיי-טק? מי כאן הקטר ומי הרכבת? על סייבר-פרפקציונליזם, בלוטת יותרת המוטיבציה, מבחן הבאג הסביר והטיפול במקרי-קצה עד שכלו כל הקיצין. פוסט עתיר לחות וקומבינות בעקבות נסיעתי הראשונה ברכבת תחתית אמיתית כאן בארץ הקוד-אש

האם אני עטלף עיוור?? על מי לא נאמר "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לקלקל"? פוסט רקורסיבי ומתוסבך על סיבוכיות. ותזכורת מסיבית התרנגול...