על הקשר הבל-ינתק בין אסטרטגיה לטרגדיה, תפקידו האמיתי של ה"פרוסס" בחברת היי-טק, ואיך כל זה קשור ל"לכה דודי".

מתי שווה לקחת מצב חמור ולהפוך אותו לקטסטרופה של ממש. למה הפוסט הזה יצא פחות מוצלח, ומה גרם לי לכתוב אותו. נקודת מבט אופטימית לאלו שדוחים כל דבר – "דחיינות מובנית" (שווה לקרוא!)

על איך הופכים באג לפיצ'ר, המהות האמיתית של "debug session",ומה היה לאריק איינשטיין לומר בנושא.

מה זה ישיבה רקורסיבית וישיבה אקספוננציאלית, על חוק הטריוויאליות של פרקינסון, ומה קורה לבכירים מזדקנים בהיי-טק

למה גם מהמאדים עדיין נצטרך לשלוח פקס לבנק? על פיתוח בסגנון "קמפל ורוץ לרשת", ונאום הקלישאות המסורתי.