"הָאַרְכִי-טֶקְט הוּא אָדָם הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּיוֹתֵר מִילִּים מֵהַנָּחוּץ כְּדֵי לְהַגִּיד יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ". קווים, שרטוטים ודיאגרמות לדמותו של הארכי-טקט המצוי. לשמור, להדפיס ולתלות בעמדת העבודה של הארכי-טקט הקרוב למקום עבודתכם.
על סייבר פרפקציונליזם ובלוטת יותרת המוטיבציה, וד"ש מהצלם הסייבר-סטודנטיאלי. פוסט מלא טרוניות ועצבנויות על מקרי הקצה שבחיים ושבעבודה.
פָּרָשַׁיְיטֶק – דבר תוכנה לפרשת וישלח
אם הייתם צריכים לראיין את עצמכם, הייתם עוברים את הראיון? האם אני בכלל רוצה לצאת מאזור הנוחות? על "וקימפלת פני זקן" ועל מי נאמר "אין קוד ואין עונה"
לְמה אני שואף בעבודה? על עיקרון הפעולה המינימלית ותופעת התמורה הפוחתת. פוסט שמתחיל ציני ומסתיים רציני על הדברים החשובים בחיים.
איך מדבגים מכונת קפה? על "עולם שכולו קוד", והאיש הכי חשוב בהיי-טק, ולמה הקוד תמיד גדל? החלק השלישי בטרילוגיית הקפה – טרגדיה של טעויות.
על "אין מוקדם ומאוחר בתוכנה" וארכי-טקטורה רוורסיאלית. סטורי חסידי על קפה ועז. וגם: התשובה לשאלה "איפה טעינו?" ובעיקר – לא נשכח אבל כן נסלח, בתקווה שיהיה לנו עוד יותר טוב.
על חוק התפשטות השגיאה, ומהו באג מורתע. תזכורת לגבי שדה הזבשמ"א וה"הייזנ-באג". פוסט אזהרה מפני דחיינות יתר, וגם על איזה באג נאמר "הבאג להורגך השכם לדבגו"
על קוד נטול קפאין, עיקרון הפעולה המינימלית ודחיינות מובנית. וגם, מה היה לניוטון לומר בנושא ואיך כל זה קשור לפינת הקפה האבודה. מהנדסים עייפים מייצרים קוד עייף!
"שישו ושמחו בשמחת תוכנה". על איך צריך לחגוג את סיומה של הפרוגרמה למרות שלא כל הבאגים תוקנו. וגם שני פיוטים לכבוד גמרה של תוכנה ותחילתה של פרוגרמה חדשה.
פינת הקפה 