ארבע קושיות ותשובה אחת על המזמור הידוע. תובנות נסתרות שנחשפו במהלך דיבוגו של הלהיט התורן שחורך את הרשתות האנטי-חברתיות. וגם קצת על לוגיקה עמומה וסיבתיות עמומה, ורמז ל "בעיות ההייטק וכיצד ניתן לפתור אותן". פוסט שכולו אומר דָּבְּגֶנִי.
ארבע קושיות
אז אולי נחש אותי נחש, ואולי לא. זו אכן שאלה מעניינת, אבל כמו שאומרים הפוליטקאים והקו-פאונדרים: לא זו השאלה! השאלה האמיתית היא מאיפה אלעד אמור לדעת את זה? למה אותו פועל שמתבטל לו תחת עץ של הטין (עטין? אתין?) זורק את זה על אלעד?
ומה זה המילים המוזרות האלה: "קרץ", "נבוח"? איך אמורים לקבל תובנות ממילים עמומות שכאלה?
ואיפה אלעד בכל המזמור הזה? למה הוא לא עונה. אלעד! הכל בסדר איתך? מה נשמע?
וקושייה רביעית ואחרונה – האם רק במקרה בחר המחבר הדגול את המנגינה המופלאה של "The Sound of Silence", או שמא גם כאן נחבא לו איזה מסר סמוי?
"בעיות ההייטק וכיצד ניתן לפתור אותן"
אכן שאלות בקודו של פרוגרם. ארבע קושיות ותשובה אחת להן. שכן פיוט מופלא זה טומן בחובו תובנות מופלאות על תעשייתנו היקרה, ובמיוחד על סוגייה מרתקת במיוחד, הלא היא: "בעיות ההייטק וכיצד ניתן לפתור אותן", הידוע גם בכינויו העממי יותר המדריך לפיתרון בעיות בהיי-טק. להרחבה, עיינו מתחת לקו.
ועל כרחך המזמור הזה אומר דָּבְּגֶנִי. שהרי לכאורה, על קבציו, מילות המזמור נראות רחוקות מן ההייטק כרחוק הקוד ממסמך הארכי-טקטורה. או! בדיוק בשביל זה נברא הפוסט הסמי-מתוחכם הזה, שנועד להסביר, להגות, ובעיקר לאמלל את הקוראות והקוראים שטרם נטשו את הפוסט באודו באיבו (אפילו לא 200 מילה).
בּוֹרוּת מרצון
אם כך, נדבג את התעלומה צעד בצעד, Step by step בהייטקטיסטית. ראשית, ברור לכל בר דעת ובעל נסיון של שלוש-ארבע פרוגרמות כושלות, שלמעשה המזמור הנ"ל הוא שיחה בין ג'וניור זַב-קובץ (על משקל זב-חוטם, כן?) מתוסכל למנהלת שלו, אלא שלצורך המליצה, המשורר בחר להצניע את המנהלת תחת שם הקוד אלעד, שלאחר המרה לבסיס הקס-דצימלי בגימטריה יוצא בערך מנהלת-פיתוח.
והמהנדס, שכבר נמאס לו לדבג את הבאג האכזרי שהמנהלת זרקה עליו, נוקט בגישת הבּוֹרוּת מרצון, Deliberate Ignorance, בלע"ז. כלומר הוא מחליט מראש שהוא לא רוצה לדעת, ואין לו כח, וזה לא מתאים לו, ובכלל. בורות מרצון שהופכת להתברברות מרצון. והפתרון האלמנטרי הוא כמובן ללכת ולהתבכיין למנהלת שלו, אלעד בגימטריה.
לוגיקה עמומה
אלא, שאליה וקוד בה. הרי זה בדיוק מה שזב-הקובץ אמור לעשות, לדבג את הבאג האכזר, ואיככה יימלט מדיבוג רוע התוכנה? אלא שגו'ניור זה, כנראה עוקב באדיקות אחרי הפוסטים שלי, והוא בעל מניפת תירוצים רחבה ומשוכללת. והפעם הוא בחר להשתמש במתודולוגיית הלוגיקה העמומה. אמנם השיטה הנ"ל נמצאת על פי רב בשימוש המגדר-הניהולי על מנת לקבל החלטות לא ברורות (יעויין שם). אך מה טוב מלתקוף את המגדר-הניהולי בנשקו שלו. וכך ג'וניורנו העצלן מפציץ את מנהלתו המגדרית בשלל מושגים שהיא לא מבינה, ורוב הסיכויים שגם הוא עצמו לא מבין אותם. ובכך תרצנו את הקושייה השנייה, לפשרן של "קרץ", "נבוח" ושאר באזז-וורדס, כשכל מטרתן הוא לייצר עמימות סביב הבאג האכזר, כך שלא תהיה ברירה למנהלת אלא להזעיק את התותחית הרלוונטית לטפל בעניין.
שתיקת המנהלים
אלא, שגם כוכבת השיר, מנהלתנו היקירה והיקרה, אלעד בגימטריה, אינה קוטלת קבצים. לא לחינם היא הצליחה להשתחל אל תוככי המגדר-הניהולי. ומי היא שתיפול למלכודת בסיסית שכזו. וזו הסיבה שקולה כלל אינו נשמע לאורכו ולרוחבו של הפיוט. הרי מי כמוה יודעת כיצד לפזר ערפל קרב, להתחמק מהאשמות פוטנציאליות ובעיקר לנקוט באסטרטגיית הסיבתיות העמומה. ולכן היא פשוט שותקת. מצד אחד היא אינה מסגירה את בורותה (מרצון, בוודאי שמרצון, אחרת למה נהייתה למנהלת?) ומצד שני משאירה פתח מילוט בו תוכל לטעון להגנת המגזר הניהולי את הטיעון המוחץ: "ידינו לא שפכו את הבאג הזה". ממש בסגנון משימה בלתי אפשרית: כמו תמיד, במידה ותיכשל, המנהלת תכחיש כל ידיעה על מעשיך. הפרוייקט הזה ישמיד את עצמו בתוך חמש ספרינטים!
קולו של השקט
ובזאת תרצנו במחי באג אחד גם את שתי הקושיות האחרונות. שכן עתה ברור מדוע המנהלת אלעד בגימטריה שתקה, וברור אף יותר, כקוד נטול דוקומנטציה, מדוע בחר המשורר הדגול בלחן המהולל שמתאים כמו כפפה לבאג למזמור המדובג. אכן במקרים שכאלו, קולו של השקט רועם כקולה של קומפילציה שנכשלה.
ובזאת הסתיים דיבוגו של המזמור.
והמהנדס החכם אומר: תדע כל מנהלת עברייה כי הפקידה את גורל באגיה בידי מהנדסים הראויים לכך (דוד בן גוריון, בשינוי קל)
מתחת לקו:
והפתעה לקוראים המתמידים שלא נשברו והגיעו עד הלום, ובראשם קלאודיו.
רציתי לכתוב פה רשימה חביבה, מדובגת וקטנה בשם "בעיות ההייטק וכיצד ניתן לפתור אותן", אבל מקוצר רוח ועבודה קשה (לא באמת קשה, אבל אני דואג לעשות קולות של קומפילציה שיחשבו שאני מתאמץ. ע"ע תאטרון הפרודוקטיביות), לא הספקתי.
אז סתם גללתם למטה. מצטער. אשתדל לפרסם את הרשימה בהמשך השבוע.
פינת הקפה 