פָּרָשַׁיְיטֶק – דבר תוכנה לפרשת שמות

לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן

וְכַאֲשֶׁר יְדַבְּגוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ

מה קורה כאשר הפרוסס קם על יוצרו? את זה ניתן ללמוד מפרשת שמות, ולהפנים להתנהלות שלנו כיום.

גם במצרים היה פרוסס. ממציא הפרוסס היה אחד משלנו, לא אחר מאשר יוסף הצדיק, נשיא הפרודקטריון, שהפך את מצרים לאימפריה באמצעות תהליכים ופרוצדורות שדאגו לניצול משאבים מיטבי ותפוקה מקסימלית, אבל תוך שמירה על איכות חיים ואיזון בית-עבודה פחות או יותר. כולם היו מרוצים. אוכל ופרנסה בשפע לכולם.

אבל אז הייתה רה-אורגניזציה גדולה, ופתאום הגיע מנהל חדש אשר לא ידע את יוסף. ואז הדברים התחילו להשתבש.

אצל הפרעון החדש רק דבר אחד היה חשוב – להגדיל את התפוקות. הפרוסס נהיה חשוב יותר מהאנשים. העיקר שהפירמידות יבנו כמה שיותר מהר וכמה שיותר גבוה.

כמובן שהכל נעשה תחת מעטה של איזה איום אסטרטגי עמום, והפחדות ממלחמות ותחרות. המהפך גם לא נעשה בבת אחת, אלא לאט לאט התבצע פיחות זוחל במעמד העובדים, עד שלמעשה הם הפכו לעבדים. עבדי הפרוסס.

אבל מהלכים דורסניים שכאלה נועדו להיכשל. באיזה שהוא שלב הלחץ וקוצר הרוח והעבודה הקשה יציתו תנועת התנגדות.

כבר אמר פעם החכם סיני לאו דזה: "ברבות חוקים ותקנות, כך ירבו שודדים וגנבים". כמה שהפרוסס יעיק יותר, ככה תגדל הסרבנות וההתנגדות, או בלשון התורה: "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".

והלקח לימינו הוא אלמנטרי. הפרוסס הוא חשוב, ואפילו קריטי להצלחת החברה. אבל הפרוסס הוא לא המטרה, הוא רק האמצעי. אסור שהפרוסס יקדש את הקבצים.

ועוד עניין קטן שניתן ללמוד מהפרשה. אם כבר אתם רוצים לצאת למלחמה בפרוסס, ולדחוף שיפורים ותהליכים טובים יותר, תהיו בטוחים שאתם מבינים את הבעיות וממה העובדים סובלים. שלא יצא בטעות שבאתם לתקן ונמצאתם מקלקלים.

קחו דוגמא ממשה רבנו, שהיה חלק אינטגרלי מהמגדר-הניהולי של מצרים, וצמח לו בהיכלי הבירוקרטיה החרטומית, ולמרות זאת יצא אל השטח, בשביל לחוות בעצמו מה עובר על אחיו ממעמד העובדים – "ויגדל משה ויצא אל אחיו, וירא בסבלותם". רק אחד כזה ראוי להיות מנהיג.

שבת שלום