פָּרָשַׁיְיטֶק – דבר תוכנה לפרשת תרומה

לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן

פָּרָשַׁת תְּרוּמָה – דַּבֵּר אֶל בְּנֵי הַפְּרוֹיֵיקְט וְיִיקְּחוּ לִי תּוֹכְנָה

קוד נותנים או לוקחים? כאשר מישהי מסיימת לפתח פיצ'ר, היא מְדָלְוֶורֵת אותו לפרודקט, לבדיקות ללקוחות. את הקוד נותנים, או שולחים. לא מקבלים. אלא אם כן הפילו עליך קוד של מישהו אחר ואתה נאלץ לקבל אותו, אבל זו כבר פרשה אחרת…

אז למה בפרשת השבוע כאשר בני ישראל מתבקשים לתרום כסף, וזהב ושאר דברים יקרי ערך, אומרים "להם "וייקחו לי תרומה"? היה צריך להיות כתוב "ויתנו לי תרומה?

רבים וטובים כבר שאלו את השאלה הזו וענו תשובות מתשובות שונות.

אבל מהזווית הייטקיסטית נראה לי שהתשובה הטובה ביותר היא שכאשר נותנים משהו למישהו אחר בטווח הקצר זו נתינה, אבל בטווח הארוך מקבלים חזרה הרבה יותר ממה שנותנים.

באופן פשטני, אנחנו מְדָלְוֶורים פיצ'רים, ומתקנים באגים, ובתמורה אנחנו מקבלים משכורת.

אבל עיקר התובנה היא לא במצוות שבין אדם למקום (עבודתו) אלא במצוות שבין אדם לחברו (לצוות).

גם כאן חשוב מאוד, ואולי אפילו יותר, לעזור ולסייע וללמד ולהשתתף בדיבוג. שהרי דרך ארץ קדמה לתוכנה. ולמרות שלפעמים זה בא על חשבון דברים אחרים, כמו לתקן את הבאגים של עצמך. בטווח הארוך זה הדבר הנכון.

ובמיוחד נכונים הדברים לגבי עובדים חדשים, שטרם מילאו את בְּרֵאנְצָ'ם בקוד וקבצים. ההשקעה והנתינה בג'וניורים עכשיו, תתורגם ללקיחת רווח גדול בעתיד.

כבר אמר יאנוש קורצ'אק: הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים. או בגירסה ההייטקיסטית יותר: הדואג לגירסה מתקן באגים, הדואג לפרוגרמה מעדכן מסמכים, הדואג לחברה חונך ג'וניורים.

ועוד דוגמא מאלפת לנתינה שהיא למעשה השקעה עתידית אפשר למצוא בהמשך הפרשה. שם יש ציווי לבנות את דפנות המשכן מ"עצי שיטים עומדים".

ומאיפה מצאו בני הפרוייקט עצי שיטים באמצע המדבר? המדרש אומר שכמאתיים שנים קודם ליציאת מצרים, כאשר יעקב אבינו הקו-פאונדר של עם ישראל יצא לרילוקיישן ארוך במצרים בדרך הוא נטע במדבר עצי שיטים, כי הוא ידע ברוח הקוד-אש שבעתיד יהיה מי שישתמש בתשתיות האלו לטובת פרוייקט אחר.

שבת שלום.