לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן
פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה – בִּגְדֵי הַקּוֹד-אֵשׁ
הדבר הכי חשוב בקוד התוכנה הוא שהוא יעבוד. יעבוד נכון, וטוב, ובלי באגים. ועד כמה שאפשר באופן יעיל מהיר וזול. קודם קוד – עושים את מה שצריך וכמו שצריך.
אבל זה לא מספיק. הקוד גם צריך להראות טוב. לא, אין לנו תחרות יופי למי יש את הקוד הכי מקושט. ממש לא. אנחנו בהחלט יודעים מה חשוב יותר. אבל עדיין, גם את הדברים החשובים פחות צריך לעשות.
גולדה מאיר אמרה פעם משפט מדהים: אם עלינו לבחור בין להיות בעלי נפש יפה ומתים, לבין להיות עם תדמית רעה אבל חיים, נעדיף להיות חיים ובעלי תדמית רעה. כמה נכון. גם אז וגם היום.
ובהשאלה לעולם ההיי-טק: אם אנחנו צריכים לבחור בין תוכנה בעלת קוד יפה וקריא אך שאינה עובדת, לבין תוכנה בעלת קוד מכוער ומגעיל אבל עובדת, אנחנו נעדיף את הקוד המכוער.
כל זה נכון כאשר אין ברירה. כשאין זמן או אין משאבים או שהבאגים השוכנים בתוכנו קמים עלינו לכלותנו. אבל ביום-יום, יש חשיבות גדולה מאוד גם לאסתטיקה ולנִראות ובעיקר ל"קריאות" של הקוד והמסמכים.
פרשת השבוע עוסקת בפרטי פרטים בבגדים של הכהן הגדול. זה חלק חשוב ומרכזי מעבודת המשכן והמקדש. אז נכון שהקורבנות והעבודות והתפילות כנראה יותר חשובות. והכי חשוב זה כוונת הלב, שבלעדיה כל העבודות פסולות.
אבל למרות הכל גם החיצוניות חשובה. זה עוזר להיכנס לאווירה והופך את הסביבה ליותר נעימה ונוחה לעבודה. זה גם מייצר סדר ומשמעת. או בלשון התורה: "ועשית בגדי קוד-אש לכבוד ולתפארת". וזה עד כדי כך חשוב, שכהן שעבד ללא בגדי הקוד-אש עבודתו פסולה.
אז אצלנו עדיין לא מבטלים את הדרופ, ולא דוחים גירסה אם הקוד לא מיושר עד הסוגריים האחרונים, או אם לא כל פונקציה מדוקמנטת עד כל נקודה ופסיק ועל כל קוצו של קוד.
אבל בהחלט יש מקום להשקיע יותר במסמכים ובסדר של הקבצים והקוד. גם בשבילנו וגם שלדורות הבאים אחרינו יהיה קל יותר.
שבת שלום
פינת הקפה 