לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן
פָּרָשַׁת אֱמוֹר – מִקְרָאֵי קוֹד-אֵשׁ אֲשֶׁר תְּקוֹדְדוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם
להרים פרוגרמה חדשה זה לא קל. קל וחומר כשמדובר גם בפרוייקט חדש, גם בחברה חדשה וגם במהנדסים ג'וניורים שאין להם כל כך ניסיון בתחום.
אז כותבים מסמכים מפורטים, ומקהילים את כולם ומעבירים קורסים מזורזים. ומה התוצאה? שכולם רק מבולבלים עוד יותר. יש המון מסמכים, שלא פעם סותרים אחד את השני ונהיה קצת בלאגן. לא ברור מתי המיילסטון הבא, ומה בדיוק צריך לעשות ומתי.
וכאן מגיע תפקידו הקריטי של מנהל הפרוייקט. הוא זה שקובע את הזמנים ומשנה את העיתים. והוא גם זה שאחראי לתקשר את זה קבל עם ועדה. שלכולם יהיה ברור מהו סדר העבודה.
וזה בדיוק מה שקורה אצלנו בפרשת השבוע. פרשיות החגים מופיעות כמה וכמה פעמים בארבעה חומשים שונים. ובכל פרשייה מופיעים פרטים שונים.
עד שבא פרק כג בספר ויקרא ועושה סדר. לוח זמנים מפורט לאורך כל השנה, עם כל החגים והמועדים, התאריכים שלהם ומה צריך לעשות בכל אחד מהם. כדי שלכולם יהיה ברור מה צריך לעשות ומתי.
שלא חס וחלילה יבוא מישהו ויחשוב ש"אין מוקדם ומאוחר בתוכנה", ויחליט על דעת עצמו שהוא יודע יותר טוב איך לנהל את התורה, כלומר את התוכנה.
אמנם יש מסמך נוסף בהמשך שגם הוא מפרט את כל לוחות הזמנים, בפרשת פנחס, אבל הוא מתמקד בתחום מאוד ספציפי של הפרוגרמה – קורבנות מוסף, שאולי פחות רלוונטיים לרוב עובדי החברה. לכן יש מסמך אחד, תמציתי אך כולל את כל הפרטים החשובים. כך כולם יודעים לאן לפנות כשיש שאלות.
אז שווה ללמוד משהו מאיך שהתורה כתובה גם לתוכנה שלנו. זה בסדר שיש ריבוי מסמכים, קשה להימנע מזה. וגם מן הסתם יהיו סתירות ביניהם. אבל תמיד לדאוג שיהיה מסמך מאסטר אחד תמיד מעודכן, אבל רק עם הפרטים החשובים.
כך כולם ידעו מה צריך לעשות, ומתי. שבת שלום
פינת הקפה 