לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן
פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר – אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דִּבְרֵי תּוֹכְנָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשָׁל בָּהֶן
בכל צוות או פרוייקט או חברה מגיע השלב בו עוברים משלב ה"סטארט-אפ", שלב הבלגן, השלב שבו אין באמת סיכונים, אל השלב הרציני והמשמעותי של יציאה אל העולם האמיתי. עולם של לקוחות ותחרות ובעיות.
ובנקודה הזו נבחנים החוסן של אנשי החברה, של התוכנה שלה וכמובן גם של מנהיגיה.
ספר במדבר מתאר את השלב בו החברה החדשה, המכונה עם ישראל מתכוננת לדבר האמיתי, לפרודקשן הצפוי בארץ המובטחת.
בהתחלה הכל הולך לפי התוכנית. מתארגנים, מחלקים תפקידים, ומתכננים תוכניות. ואז מתחילות לצוץ הבעיות. זה כבר לא החיים הטובים כמו בימי הסטארט-אפ המדבריים, כשהמשקיע העליון שופך הרים של כסף, אוכל מהשמיים וענני כבוד. פתאום נתקלים בעולם האמיתי, ומגלים שבשביל כבוד צריך לעבוד, וגם בשביל פרנסה ובית.
אז יש כאלה שמפחדים מהתחרות, ולמרות שמבצעים ריגול תעשייתי, ולמרות ההבטחות של ההנהלה שהמוצר שלנו הרבה יותר טוב, תמיד יהיו כאלו שלא ירצו לשנות, ולהישאר עם המוכר והבטוח.
ויש כאלה שמנצלים את תקופת המעבר בשביל לנסות לעשות רי-אורג ולהחליף את ההנהלה הוותיקה בדירקטורים חדשים.
וכמובן שתמיד יש את אלו שמתלוננים על התנאים ועל המשכורות ועל איכות האוכל. ויש גם באגים, חמורים יותר וחמורים פחות.
בקיצור המון בעיות.
אבל, למרות כל הבעיות והצרות, מה שאפשר וצריך ללמוד מפרשיות ספר במדבר זה שאסור לעצור. חייבים להמשיך ולהתקדם. גם אם לא הכל הולך לפי התוכנית. ואפילו אם בגלל באג חמור במיוחד יש עיכוב משמעותי בלוחות הזמנים (אבל רצוי פחות מארבעים שנה), לא עוצרים.
בעיות ומכשולים הם חלק בלתי נפרד מתהליך הגדילה וההתעצמות של כל אדם, פרוייקט, חברה או מדינה. ידוע שכל תהליך שבורא דבר חדש, שיוצר קומפוננטה חדשה בתוכנה, מלווה בקשיים ובמשברים.
החוכמה היא לא לפחד מזה. להשתדל להתכונן עד כמה שאפשר. ואז לנשום עמוק, ללמוד מהטעויות ולהמשיך הלאה עד שמגיעים למיילסטון האחרון, לפרודקשן המובטח.
שבת שלום.
פתאום תפסתי שהכותרת מתאימה גם כסלוגן ל-TDD
אהבתיאהבתי