לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן
פָּרָשַׁת שְׁלַח – דְּחִיָּיה לְדוֹרוֹת
"הטעות הגדולה ביותר שאתה יכול לעשות בחיים היא לפחד כל הזמן שתעשה אחת" אמר הסופר האמריקאי אלברט האברד.
ישנם רבים, בעיקר בקרב חברות המגדר הניהולי וכוהני הפרודקטריון שנורא חוששים משינויים. זה יכול להיות ממגוון סיבות שונות ומשונות.
לעיתים הדבר נובע מנגיעה אישית, כמו חשש לאבד סמכות, מעמד או כבוד. לעיתים מסיבות טכניות, כגון חוסר אמון ביכולות של הארגון לבצע את המשימה. ולעיתים זה מאמונה אמיתית ועמוקה, שאין צורך לבצע את השינוי. בסגנון של "מה רע לנו עכשיו, עם מה שיש לנו". לא חייבים להתקדם ולהשתנות כל הזמן.
אבל לפעמים, הסיבות להימנעות משינוי משמעותי, או אפילו מפעולות קטנות, הוא החשש מטעויות ומהמחיר שלהן. אולי הסיכון לא שווה את הסיכוי.
את כל הסיבות והטעמים האלו ניתן לראות גם בפרשת השבוע שמביאה לנו את הבאג הגדול מכולם בהיסטוריה של חברת ההיי-טק "בני ישראל" – חטא המרגלים. החטא שבעטיו כל הפרוגרמה נתקעה לארבעים שנה בלי לדלוור כלום, אלא סתם ללכת בסיבובים במדבר. אבל לצערנו, החטא הזה לא היה חד פעמי, אלא הוא מלווה אותנו לאורך כל הדורות. החשש והוצאת הדיבה והפינוק והעצלנות ועוד המון סיבות שבגללן דוחים את השינויים הגדולים שאמורים להתרחש. לא סתם העונש על חטא המרגלים היה בכייה לדורות. זה עונש מתאים למי שדוגל בדחייה לדורות.
אז כן. יש מי שאומר שהמרגלים, שהיו מבכירי הדירקטורים, אנשים בעלי שם, פשוט פחדו לאבד את מעמדם עם הכניסה לארץ. ויש מי שאומר שהם פחדו מהמלחמות הצפויות, ומה רע לנו במדבר עם המן והבאר והעננים.
אבל יש מי שאומר שהם פחדו מהאתגרים. הם פחדו שהתמודדויות הצפויות בארץ יגרמו לחולשה רוחנית בעם. והם צדקו!
אכן, שנים לא רבות אחרי הכניסה לארץ ישראל, הייתה התדרדרות נוראית בעם. עבודה זרה, ומלחמות אזרחים ומה לא.
אז אולי באמת זה לא היה שווה? אולי הם צדקו?
אלא שפה הם טעו. אין ברירה. חייבים להתקדם. בעולם ההיי-טק, וגם בעולם האמיתי. מי שלא מתקדם, למעשה הולך לאחור. כן, יש לזה מחיר. אבל זה שווה את המחיר. שווה הרבה יותר מאשר לעמוד במקום.
שבת שלום.