פָּרָשַׁיְיטֶק – דבר תוכנה לפרשת דברים

לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן

פָּרָשַׁת דְּבָרִים – נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקוֹדֵד

העיקרון הפיטרי קובע כי כל עובד בארגון יקודם מתפקיד לתפקיד במעלה ההיררכיה כל עוד הוא מבצע את תפקידיו בהצלחה, ובסופו של דבר הוא "יתקע" בתפקיד הראשון שאותו לא יבצע כהלכה. העובד יישאר בתפקיד זה ולא יקודם הלאה, משום שהוא אינו מסוגל לבצעו כהלכה, כי הוא "חסר כישרון" או כישורים מתאימים.

בהיי-טק התופעה הנ"ל בולטת במיוחד כאשר מהנדסות מוכשרות חוצות את הקווים אל המגדר הניהולי, ולפתע הן והסובבים אותם מגלים, שמי שהייתה מהנדסת סופר מוכשרת, היא קצת פחות מוכשרת כמנהלת.

יש כאלו שהם נאה מקודד, ואין נאה דורש. לא כל מי שיודע לכתוב קוד יודע גם לנהל ולדרוש. אלו תחומים שונים הדורשים כישורים שונים. ולא ראי זה כראי זה.

בפרשת השבוע משה רבנו פורש בפנינו איך הוא בוחר את המנהלים שעובדים תחתיו, ומהן הדרישות כדי לקבל מנהלים מוצלחים.

כאשר משה רבנו בא למנות את שרי האלפים והמאות והעשרות, הוא קודם כל בוחר "אנשים חכמים וידועים".

חכמים – כלומר שיש להם ניסיון טכני מוכח, וכבר יצא להם לשבור (ולתקן) את הפרודקשן כמה פעמים. מנהל טוב לא יכול להיות מישהו שלא מבין מה העובדים שלו עושים.

וידועים – כאלה שידעו לקחת קרדיט על העבודה שהם עשו. או במילים אחרות – לא פראיירים.

כי מה לעשות, ככה הדברים עובדים. מי שיותר מדי ביישן וצנוע לא יכול להתקדם. וכאשר הופכים למנהלים אז הדבר חשוב עוד יותר. את יכולה להיות צנועה וותרנית בשביל עצמך, אבל מי ידאג ויילחם עבור העובדים שלך אם לא את?

אחר כך באות כמה הנחיות בסיסיות כיצד מנהלין.

ראשית: "שמוע בין עובדיכם ושפטתם צדק, בין איש ובין באגיו ובין גי"טו". מילת המפתח היא צדק. לא רק טובת הפרוייקט ולא רק לוחות זמנים ולא רק מה יהיה עם הלקוח. אלא לעשות את הדבר הנכון והצודק לכולם.

ואז: "לא תכירו באגים בפרודקט, כקטון כגדול תשמעו". אין דבר כזה לטפל רק בדברים הגדולים, בחזון ובאסטרטגיה. מנהל טוב עושה גם את זה, אבל גם מכיר כל באג ובאג, ומעורב בדעת עם הקומפילציות.

והכי חשוב: "לא תגורו מפני איש". מנהל אמיתי (ולא רק הוא) צריך לדעת להילחם על האמת שלו.

שבת שלום.