פָּרָשַׁיְיטֶק – דבר תוכנה לפרשת מקץ

לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן

פָּרָשַׁת מִקֵּץ – יֵשׁ עִנְיָין שֶׁהַקּוֹד יִתְהַפֵּךְ לְתוֹכְנָה

לא תמיד הכל הולך לפי התוכנית. למעשה רוב הזמן הדברים לא הולכים לפי התוכנית, אבל מנהלים ומהנדסים לומדים להתגמש ולאלתר ובסוף זה מסתדר איכשהו.

אבל יש פעמים בהם נראה שבאמת הכל (והקוד) קורס. כלום לא עובד כמו שצריך, המצב על הפנים ורק הולך ומדרדר, ואין רו"ט-קוא"ז או פתרון באופק. אז מה עושים?

קודם כל לא מתייאשים. מאמינים שיש תקווה ושיש פתרון. גם אם זה ייקח זמן. הרבה זמן. וגם אם זה ידרוש עבודה קשה, ולעיתים גם לא נעימה. זה מה יש, ועם זה ננצח. גם כי אין ברירה, וגם כי נצא מזה חזקים יותר ועם ניסיון יקר ערך לעתיד.

בפרשת השבוע ישנן כמה דוגמאות לבלת"מים שכאלה, שנוחתים עליך בלי הודעה מוקדמת. חלקם נפתרים מהר ובקלות, ובעיות אחרות נמשכות לאורך זמן רב, עם תקלות נוספות שקורות על הדרך.

ראשית, יש את יוסף הצדיק, שתקוע בבית הכלא כבר שנתיים בלי לראות שום שחרור, או אפילו קיצור שליש על התנהגות טובה.

והנה, ברגע אחד שר המשקים נזכר ביוסף, והופ – בין רגע יוסף הצדיק הופך מאסיר בזוי למשנה למלך פרעה. הנה לכם שיש עניין שהקוד יתהפך לטובה ברגע אחד.

ויש גם את פרעה עם חלומותיו המוזרים על שבע פרות ושבע שיבולים. פה אולי הבעיה קצת פחות חמורה, אך בהחלט מטרידה. וגם היא באה על פתרונה במהירות יחסית כאשר יוסף פותר את החלומות של פרעה.

אבל הדוגמא הכי בולטת היא מה שקורה לאחי יוסף. הם יצאו לספרינט פשוט. לרדת למצרים לקנות אוכל ולחזור.

ומה יצא להם? המשנה למלך מעכב אותם. משליך לבית האסורים את שמעון. ואחר כך עושה להם תרגיל מסריח עם הגביע ודורש להשאיר את בנימין הקטן אצלו כי לכאורה הוא גנב את הגביע. דווקא את בנימין, שיעקב אבינו הכי דאג לו.

חתיכת בלת"ם שנראה שאין ממנו מוצא.

אבל גם פה, אסור להתייאש. חייבים להמשיך ולחקור ולחפור ולנסות למצוא מוצא. גם אם זה קשה ולא נעים.

ובסוף, זה מצליח. כפי שזה הצליח ליהודה בתחילת הפרשה הבאה.

כי תמיד יש עניין שהכל יתהפך לטובה.

שבת שלום.