לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן
פָּרָשַׁת בָּא – כָּזֶה רְאֵה וְדַבֵּג
דברים שרואים מכאן, לא רואים משם. וגם באגים שרואים מכאן לא רואים משם.
ישנם דברים שמספיק ללמד באופן תיאורטי, ולא צריך יותר מזה. וישנם דברים שאי אפשר ללמוד רק בתאוריה, וחייבים "ללכלך את הידיים", להתנסות באופן מעשי.
אבל ישנם גם דברים, שגם הניסיון המעשי לא מספיק. חייבים ללמוד מהמומחים. להצטוות לאחת שיודעת, לראות איך היא עושה את זה וללמוד ממנה.
ישנם דברים, וישנם דיבוגים, שאי אפשר ללמוד ולעשות לבד.
את העקרון החשוב הזה ניתן ללמוד מפרשת השבוע, בה מופיעה המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל כעם. מצוות קידוש החודש.
לוח השנה היהודי הוא ייחודי. למעשה הוא מערכת היברידית שמנסה לסנכרן בין שני שעונים שונים – השמש והירח. מצד אחד החודשים לפי הירח, ומצד שני מעברים את השנים על מנת להבטיח שחג הפסח תמיד יצא באביב.
חז"ל מספרים לנו שמשה רבנו התקשה במצוות קידוש החודש. איך בדיוק קובעים את הזמן של חידוש הלבנה, שבעקבותיו מתחיל החודש הבא. והתגובה שהוא קיבל הייתה "כזה ראה ודבג".
יש דברים שלא לומדים בתיאוריה, וגם לנסות לבד לא ממש יעזור. יש דברים שחייבים ללמוד ממישהו אחר. לא סתם קבעו חכמינו את הכלל "גדול שימושה יותר מלימודה". דהיינו, מי שרוצה ללמוד באמת, שילך ו"ישמש" כלומר ישרת את הרב ויראה איך הוא מתנהג ומקיים את ההלכות בפועל, ולא רק בלימוד.
ואגב, החובה היא דו-צדדית. כשם שהג'וניור מחוייב ללכת וללמוד מתותחית-העל הרלוונטית ולראות את כל הטריקים והשטיקים והתוכנה שבעל-פה שלה. כך גם מצווה על תותחית-העל ועל כל סיניור באשר הוא לכנס את כל הג'וניורים, ולהראות וללמד אותם את רזי הדיבוג ואת תוכנת הנסתר.
כפי שגם נאמר בפרשת השבוע: "והגדת לגו'ניורך ביום ההוא".
שבת שלום.
אחרי שסיימתי לכתוב את הדברים, ראיתי שכבר כתבתי דברים דומים גם בפרשת חיי-שרה. אבל כידוע, אינו דומה מי שבודק קודו מאה פעמים למי שבודק קודו מאה ואחת פעמים. טוב לפעמים לחזור על הדברים. ויש מצב שלא כולם קראו אז, ויקראו עכשיו ויחכימו.
פינת הקפה 