לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן
פָּרָשַׁת כִּי-תִּשָּׂא – אֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹכְנָה
איך צריכה ההנהלה להתנהג לאחר כישלון מפואר? ולא סתם כישלון, אלא באג סופר חמור שחשף את ערוות הפרוייקט ותוכנתו לעיני קוד.
בפרשת השבוע מסופר על הבאג הסופר קריטי הראשון שהתרחש – חטא העגל. אבל בעיקר מסופר לנו על תגובת ההנהלה והדירקטוריון בראשותו של המנכ"ל משה רבנו.
קודם כל, משה רבנו לוקח אחריות. לקיחת אחריות זה לאו דווקא אומר להתפטר. להתפטר זו דווקא בריחה מאחריות. לקיחת אחריות זה אומר להודות בטעויות שנעשו, ובעיקר להרים תוכנית שיקום, ולהרים אותה מהר.
שנית, משה רבנו לא מאשים את העובדים, כלומר את העם. הוא כועס עליהם, ומעניש את הקומץ שאכן היו ראויים לעונש, אבל לא מאשים. את האשמה הוא מפנה, כך לפחות על פי חלק מהמדרשים, כלפי מעלה.
כי כך מנהל טוב צריך לנהוג, כלפי חוץ וכלפי הרמות הגבוהות צריך להגן ולסנגר על הארגון שלך ועל העובדים שלך. לא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ. המנהל המנהיג צריך להיות נאמן ולויאלי לארגון שלו, אחרת הוא יאבד את האמון של העובדים שלו, וזה הדבר הכי גרוע שיכול לבוא על מנהל.
אבל פטור בלא כלום אי אפשר. הרי ברור לכולם וגם למשה רבנו שבעיה בארגון יש, ואי אפשר להתעלם ממנה.
בין הפרשנים השונים ישנה מחלוקת גדולה על סדר הפרשיות, והאם פרשת כי-תשא וחטא העגל התרחשו לאחר תחילת הפרוגרמה האדירה של בניית המשכן, או שמא החטא היה עוד קודם הציווי על בניית המשכן, והפרוגרמה החדשה באה כתגובה לחטא?
רוב הדעות מסכימות שהחטא התרחש עוד לפני הציווי על בניית המשכן, והסדר שבו נכתבו הדברים אינו הסדר הכרונולוגי, כי כאמור, אין מוקדם ומאוחר בתוכנה. כלומר החטא היה לפני המשכן, אבל הדברים נכתבו בסדר הפוך. קודם המשכן ואחר כך סיפור החטא.
ומזה יש לנו ללמוד לקח גדול. אחרי פדיחה גדולה לא בא עונש גדול, אלא תיקון גדול, ותוכנית שיקום גדולה באמצעות פרוייקט ענק וחדשני. ודווקא אלו שעשו את הפדיחה הם הם אלו שיתקנו ויתעלו ויתקדשו תוך כדי הבנייה המחודשת.
וגם המנהל האחראי שבקדנציה שלו אירעה הפדיחה, גם אם הוא בדיוק היה בנסיעה עסקית לכמה שבועות ובכלל לא היה באזור המדובר (למעשה הוא נעדר לארבעים יום, תפסו אותו כשהוא בדיוק היה בשמיים בדרך חזרה), גם הוא חלק מתוכנית השיקום, גם בו נותנים אמון שהוא מסוגל לתקן את ההריסות.
ואולי בגלל זה הדברים נכתבו בסדר הפוך, התיקון והתרופה נכתבו עוד לפני השבר והמכה. כי הנהלה טובה תמיד מתכננת מראש את הבאות, גם כאשר הדברים משתבשים וגם כשהקוד עובד לפי התוכנית.
שבת שלום.