לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן
פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל-פְּקוּדֵי – עוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ קוֹד-אֵשׁ
האם המטרה מקדשת את האמצעים? האם הפרוגרמה מקדשת את הקבצים?
זוהי דילמה ידועה בכל תחומי החיים וגם בהיי-טק. האם היעד הוא מספיק חשוב, שכל דרך היא לגיטימית, גם אם הדבר כרוך בקיצורי דרך בירוקרטיים או מוסריים, או בסתם קוד ספגטי מגעיל, כי אין זמן?
פרשת ויקהל עוסקת כולה בביצוע עצמו של פרוייקט המשכן. בפרשות הקודמות עסקנו בדרישות ובתכנון, ועכשיו הת'כלס, מתחילים לעבוד.
אבל שנייה לפני תחילת העבודה, פתאום יש תזכורת: "ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קוד-אש – שבת שבתון…".
לפני שרצים לקודד את הפרוגרמה, תעצרו שנייה. חשוב לזכור שיש כללים, ויש פרוססים ורגולציה. ולא כל אחד עושה מה שהוא רוצה. המטרה לא מקדשת את האמצעים ולא דורסת את המהנדסים. עושים קוד-פריז פעם בשבוע.
אבל יש רובד עמוק יותר שמסתתר כאן. כל מטרתו של המשכן היא לרומם את עולם החול. לקחת עצים ואבנים ולטעת בהם קדושה. ולא רק בהם אלא גם באנשים שעובדים עם החומרים האלו. מבחינה זו המטרה בהחלט מקדשת את האמצעים, כלומר מעלה ומרוממת אותם.
וכך גם אמורה להתנהל הפרוגרמה. המטרה היא לייצר קוד-אש, ותוך כדי כך לגרום גם לכל המעורבים בפרוייקט לגדול ולהתפתח. המטרה מקדשת את האמצעים.
אך כל זה קוד ויפה בתנאי ששומרים על הכללים. בעולם התורה, וכך גם בעולם התוכנה, גם הדרך היא חשובה ולא רק המטרה. ולפעמים הדרך אפילו חשובה מן המטרה. האמצעים הם חלק מן המוצר.
אם המשכן נבנה תוך כדי חילול שבת, הרי קדושת המשכן עצמו נפגמת. הדבר דומה למי שגונב כסף בשביל לקנות סוכה. זוהי מצווה הבאה בעבירה.
וכך גם אצלנו. השגת היעדים והעמידה בזמנים של הפרוייקט, אסור לה שתבוא על חשבון האיכות של המוצר ועל איכות החיים של העובדים. אמנם תמיד יש יוצאים מן הכלל, גם על פי התורה פיקוח נפש דוחה שבת. אבל הכלל הוא שיש לשמור על הכללים.
המטרה אכן מקדשת את האמצעים. אלא שיש להפנים ולזכור ש"לקדש" משמעו לרומם, לפתח ולגדל, ולא לדרוס, להתעלם ולרמוס. ובעולם התוכנה אפשר לומר שהמטרה לא מקדשת את האמצעים, האמצעים הם אלו שקובעים האם המטרה תהיה קדושה, או סתם ערימת זבל טכנולוגי.
ומי שמבין זאת אכן יזכה לתוכנה שכולה קוד-אש.
שבת שלום.