לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן
פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא – בָּאגִים שֶׁרוֹאִים מִכָּאן לֹא רוֹאִים מִשָּׁם
אחד הדברים המתסכלים ביותר את העובדים הוא אופן קבלת ההחלטות של ההנהלה. הרי אנחנו מבינים הרבה יותר טוב, ומכירים את השטח ואת הפרטים, והם שם למעלה קצת מנותקים ולא מבינים את ההשלכות של ההחלטות שלהם.
לפעמים זה נראה כאילו שאלה שמבינים הכי מעט, הם אלו שמחליטים הכי הרבה והכי מהר.
אז נכון שלפעמים זה המצב. אבל פעמים רבות המהנדסים הרגילים, פשוטי העם, הם אלה שלא באמת מבינים ולא רואים את התמונה הגדולה ולא מודעים לכל הסיבות והגורמים שהביאו להחלטה.
פרשת ויקרא, היא הפרשה הראשונה בחומש ויקרא שעוסק בעיקר בדיני הקורבנות, במיוחד בפרשות הראשונות שלו. ישנה מחלוקת גדולה בין שני מחנות של פרשנים על מהי הסיבה המרכזית למצוות הקרבת הקורבנות.
מחנה אחד טוען שהקרבת קורבנות הייתה הנוהג והפולחן הדתי המקובל באותם הזמנים, אז לכאורה "לא הייתה ברירה" והיה צורך לשלב עבודת קורבנות גם בהגדרת הפרוססים של עם ישראל המתהווה. כי אחרת, הם יימשכו אחר התחרות וילכו לרעות ולקודד בשדות זרים. אבל עמוק בפנים ייתכן ואין הדבר נצרך ומהותי לכשעצמו. אכן, כבר אז היו מקבלים החלטות על בסיס מרקטינג ותחרות, ומה האחרים עושים.
לעומת זאת המחנה השני טוען ש"מה פתאום", ואיך יכול להיות שאנחנו עושים משהו רק בגלל שאחרים עושים אותו. פרשני מחנה זה טוענים כי בוודאי שיש סיבות אמיתיות, חשובות ועמוקות מני ים הטמונות בלב העניין. והעובדה שאנחנו (עדיין) לא הבנו את כל הטעמים והרעיונות שמאחורי עניין הקורבנות, רק מראה את חוסר הידיעה וההבנה שלנו.
עצם זה שאנחנו לא מבינים משהו, או אפילו חושבים שהוא שגוי, זה לא אומר שהוא באמת שגוי. וזה גם לא פוטר אותנו מלבצע את ההוראות.
דברים שרואים ומבינים משם, לא רואים ומבינים מכאן.
כמובן שאין הדבר אומר שלא צריך לנסות ולהבין. בעניין הזה כולם מסכימים שהעבודה, בכל המישורים ובכל תחומי החיים, מתבצעת הרבה יותר טוב כאשר מבינים למה עושים אותה, מה המטרות שלה ולמה מבצעים אותה דווקא בדרכים מסוימות.
אבל יחד עם זאת תמיד לזכור שלא תמיד אנחנו חשופים לכל השיקולים ולכל ההשלכות. לפעמים גם זה עוזר.
שבת שלום.