בתוכנה הבאה נשב על הפרודקשן, ונדחוף שינויים בכמויות; מפתחים בחופזה יריצו דיבאג-סשן, בין הבאגים לבין הקריסות; עוד תראה, עוד תראה, כמה קוד יהיה בתוכנה, בתוכנה הבאה.

על חוק התפשטות השגיאה, ומהו באג מורתע. תזכורת לגבי שדה הזבשמ"א וה"הייזנ-באג". פוסט אזהרה מפני דחיינות יתר, וגם על איזה באג נאמר "הבאג להורגך השכם לדבגו"

על קוד נטול קפאין, עיקרון הפעולה המינימלית ודחיינות מובנית. וגם, מה היה לניוטון לומר בנושא ואיך כל זה קשור לפינת הקפה האבודה. מהנדסים עייפים מייצרים קוד עייף!

על הבאג המשפחתי שלנו וחוכמת הבדיעבד ההייטקית. מה יותר גרוע מלבדוק מתחת לפנס, ועל שני עקרונות מינימליים: עיקרון הפעולה המינימלית ועיקרון התדהמה המינימלית. אז תעשו פרצוף מופתע...

על אלגוריתם עצלן (אבל אמיתי), על מניפת תרוצים, תירוצי מכוניות ותרוץ מכשולים, ו"הכלב אכל לי את הקוד". פוסט עמוס במשחקי מילים רדודים על למה לא הספקתי כלום

על התפטרות שקטה ורועשת, קבוע צ'אמפרנאוונה, תאטרון הפרודוקטיביות ועמימות תפקידית. וגם תזכורת אופטימית לדחיינות מובנית. אבל בעיקר טיפים מעשיים ומוכחים אמפירית איך לתת מינימום ולקבל מקסימום ב(כמעט) אפס מאמץ. כדברי זקני ההיי-טק: "עבוד מעט והרווח הרבה"!

מתי שווה לקחת מצב חמור ולהפוך אותו לקטסטרופה של ממש. למה הפוסט הזה יצא פחות מוצלח, ומה גרם לי לכתוב אותו. נקודת מבט אופטימית לאלו שדוחים כל דבר – "דחיינות מובנית" (שווה לקרוא!)