#186 הארכי-טקט מארץ עוץ

המדריך המלא למייעץ המתחיל – עצות איך לתת עצות

רבים שואלים אותי…

באמת רבים. בעיקר בענייני עבודה, אבל לא רק. כנראה שלא סתם אמרו "בן חמישים לעצה".

רק שבדורנו כבר אין זקני שבט, יש  רק ארכי-טקטים מזדקנים, ואלה הולכים ונעלמים לטובת הגבינה המלאכותית — שכנראה למדה כבר הכול, כולל איך לא להקשיב לעצה. וכבר נתתי את דעתי ופוסטי לעניין.

אלא שמפה לשם, ומקוד לבאג, מדי פעם עדיין באים להתייעץ עם אחד מזקני-השבט, ממחברי כתבי הקוד-אש העתיקים, ומחכמי התוכנה שבעל-פה ותוכנת הנסתר.

ועל כן, הרי לפניכם רשימונת קצרה: עצות כיצד לתת עצות, והמהנדסת החכמה תיתן אל ליבה, ותלמד כיצד לעוץ עצה.

☕ זו לא בושה לומר "אני לא יודע". כלומר זה כן בושה. כי אני באמת הייתי אמור לדעת משהו בסיסי כזה, הרי אני משתמש בראשי התיבות האלה בממוצע פעמיים וחצי ביום, ולא יודע מה זה אומר.

אבל עדיף לעצור את זה עכשיו, כי כמה שתחרטטו את זה הלאה, כך הפאדיחה כשזה יתפוצץ תהיה גדולה יותר.

במקרה כזה הגידו "לא יודע, אולי התותחית-על ההיא יודעת", לכו בשקט מאחור, וסוף סוף תלמדו גם אתם מה זה.

☕ תבדקו שמה שאתם אומרים עדיין נכון. בכל זאת עברו כמה באגים בפרודקשן, וכמה שנים טובות מאז שראיתם את הקוד בפעם האחרונה. ובהחלט יש מצב שמה שפעם היה רעיון מוצלח ונהדר (שנתן לכם את הקידום), התגלה ברבות המרג'ים כשטות גמורה וכפיצ'ר שאין לו מקמפלים. בחייאת, תגידו לג'וניורה שנראה לכם שזה ככה, אבל שתוודא מול מישהו שאשכרה נגע בקוד בשנתיים האחרונות.

☕ תוודאו שהשואל התורן הבין מה שאמרתם לו. קרה לא פעם שהמיועץ הביישן לא הבין דבר ממה שאמרתם, רק הנהן על אוטומט והלך ונעלם בענן של באגים. אבל יותר גרוע מתרחש כאשר הג'וניור זאב-האימפלמנטציה חשב שהוא הבין, אבל זהו, שלא. והבחור ממהר בסגנון מרג'ג ורוץ לרשת, תופר באגים בקצב של שניים וחצי באגים לשעה. לכן, עשו טובה לו, לעצמכם ולפרודקשן, ותוודאו שהבחור הבין קבצים לאשורם.

☕ ואם הוא לא הבין, תגידו לו שזה בסדר גמור. ושגם לכם לקח המון זמן עד שהבנתם מה הולך כאן, ושגם אתם בעצם לא באמת מבינים את הכל ואת הקוד עד הסוף. ושלא תמיד צריך ואפשר להבין את הכל. העיקר זה להבין שלא הכל אתה מבין, ולקוות שאי-שם מישהו כן מבין, למרות שכנראה שלא.

☕ להזמין את השואלת הצעירה להמשיך ולשאול ולהקשות ולהטריד אותך בשאלות וקושיות והטרדות, כי אחרת איך היא תלמד. ושזה בכלל לא מפריע לך.

☕ ואז, בשאלה הרביעית, עוד לפני ארוחת הצהרים, תגידו לה שבעצם זה כן מפריע. לא לחפף אותה  עם תשובה חצי אפויה, או לשלוח אותה לאיזה סְפֶּעק עמום שרק יבלבל אותה עוד יותר. פשוט להגיד: אין לי זמן, או אין לי כח, או שתחכי למחר, או שתשאלי מישהו אחר, או שתסתדרי לבד. גם זה בסדר.

☕ ולסיום, קחו אחריות על העצה. שאלו אותך משהו. ענית בהחלטיות ובחרטוט רב-בטחון, ומישהי הלכה ועל בסיס מה שאמרת חירבה חצי פרוגרמה. זוהי נקודת המבחן, האם יש לך קוד של כבוד? או מה חשוב לך יותר, הקוד או הכבוד. אז נכון שהג'וניורה אולי לא הבינה אתכם בדיוק, ונכון שאם היא הייתה מסבירה את הקונטקסט הייתם נותנים תשובה אחרת ונכון, ונכון, ונכון.

כל זה לא מעניין אף אחד. עכשיו הזמן להפשיל שרוולים ומקלדות, ולהיכנס לשוונג של הדיבאג.

תראו לכולם, שאתם עדיין שווים משהו.

והמהנדס החכם אומר: עוצו עצה ו(לא) תופר, דבגו ת'באג ולא יקום, כי עמנו פאץ'.