סיפורים קצרים
האודישן
את הסינון הראשוני עברתי בקלות. בחור עם ניסיון בתחום. נורמלי עם שריטה קטנה, עובר מסך טוב. נראה לי שבהפקה אפילו סימנו אותי כמתמודד עם פוטנציאל להגיע לחצי גמר ואולי אפילו לגמר. למזלי, לפני שהלכתי נזכרתי להגיד להם שאני מסורתי, ככה שלא יפילו עלי באודישן משהו שיגרום לי בעיות. רק מילים טובות.
להמשך…סיפור קצר על אספרסו ארוך
את לא חייבת לקרוא את הסיפור הזה. בטח שלא עד הסוף. גם אתה לא. בעצם, אף אחד לא חייב לקרוא את הסיפור הזה. אבל בעיקר לא את.
להמשך…קו באמצע השולחן
"כבודו, אני לא משקרת. הכל כאן שלי, לא גנבתי שום דבר." קצת ריחמתי עליה. אני מקבל לפחות שניים-שלושה מקרים כאלה בחודש. וכל פעם אותו הסיפור. היא כנראה באמת לא אשמה, אבל מה אני יכול לעשות. יש כללים וצריך לשמור עליהם.
להמשך…תרנגול גן-עדן
כבר כמעט חמישה ימים שאני עם התרנגול גן-עדן הזה. לאן שאני לא הולך, הוא איתי. לא עוזב אותי לרגע. בעבודה, בישיבות, גם באוכל. גם באוטו הוא נוסע איתי, לבית, לחנות, לבית הכנסת. אפילו בשירותים הוא לא עוזב אותי. בעיקר בשירותים.
להמשך…סיפורי דגים
לסיפור הזה יש אחלה סוף. סוף שחבל על הזמן. שווה לכם לקרוא את הסיפור הזה עד הסוף. זה סוף מהסוג הזה שאחרי שאתם מסיימים לקרוא, אתם אומרים לעצמכם, "בוינ'ה, הוא שיחק אותה הפעם". סוף פגז. מהסרטים.
להמשך…איוב סטייל
"אבל למה הרגת אותה?" הוא בכה "איזה מן בן אדם אתה?" בסך הכל באתי לבקר אותו בבית החולים. רציתי קצת לעשות לו מצב רוח טוב, וזה מה יצא. כמו שאמר פעם מישהו: רצינו לעשות טוב אבל יצא לנו כמו תמיד.
להמשך…הסוף של צ'כוב
"אבל סגרנו על לפחות אלף-חמש מאות, והבאת לי רק שמונה-מאות חמישים!" היא ממש צעקה עלי בטלפון. "וואלה? לא ידעתי. תמיד אני מביא לך באזור השבע-שמונה מאות, וזה בסדר גמור." באמת לא הבנתי מה היא רוצה ממני. "אוף איתך. כתבתי לך במייל ששבוע הבא זה מוסף חג, אז יש לנו מקום לסיפור קצת יותר ארוך מהרגיל."
להמשך…המפתח של רומן
את רומן הכרתי עוד לפני שהוא התחיל לבוא לבית הכנסת. פגשתי אותו באוניברסיטה, כשנרשמתי לחוג שחמט וגם הוא היה שם. היה לו מפתח פנטסטי לרומן. הלוואי עלי מפתח כזה. אבל הוא שמר אותו בסוד ולא נתן לאף אחד להשתמש בו. רק אני ועוד כמה בודדים בכלל ידענו על המפתח, ועל כל מה שאפשר לעשות איתו.…
להמשך…ירוק בהיר
הם כל כך התאימו האחד לשנייה שזה היה פשוט מדהים. אותם תחביבים, אותו חוש הומור מעודן, אותם חטאים קטנים. הכל פשוט התאים. הם אפילו היו מתאימים את הבגדים שלהם. לא כמו שמלבישים תאומים. יותר כמו נגיעות קטנות פה ושם שעושות נעים בעין. אמנם היא הייתה גבוהה ממנו בראש, אבל אפילו זה היה נראה מושלם, כאילו…
להמשך…
פינת הקפה 