סיפורים

סיפורים קצרים

האודישן

את הסינון הראשוני עברתי בקלות. בחור עם ניסיון בתחום. נורמלי עם שריטה קטנה, עובר מסך טוב. נראה לי שבהפקה אפילו סימנו אותי כמתמודד עם פוטנציאל להגיע לחצי גמר ואולי אפילו לגמר. למזלי, לפני שהלכתי נזכרתי להגיד להם שאני מסורתי, ככה שלא יפילו עלי באודישן משהו שיגרום לי בעיות. רק מילים טובות.

להמשך…

צנוברים

"אתה חייב לכתוב יותר על צנוברים", אמר לי העורך שלי כשדיברנו לפני כמה ימים. "על מה אתה מדבר" שאלתי אותו? "אני לא כותב על צנוברים אף פעם. אתה יודע שאני לא עושה את זה."

להמשך…

סיפור קצר על אספרסו ארוך

את לא חייבת לקרוא את הסיפור הזה. בטח שלא עד הסוף. גם אתה לא. בעצם, אף אחד לא חייב לקרוא את הסיפור הזה. אבל בעיקר לא את.

להמשך…

נזלת

זה ממש כיף להיות חבר טוב של מיליונר. לא, אני לא מתכוון לסתם מישהו שלמד איתך באותה שכבה בתיכון ואחרי עשר שנים שלא דיברתם פתאום אתה נזכר שאתה חבר שלו, בגלל ששיחק לו קלף. ממש לא. אני מדבר על חבר טוב באמת. כזה שהולכים איתו לים, או שאפשר לשחק איתו שש-בש שעה וחצי ברציפות. או אפילו סתם לרבוץ בחדר שלו יום שלם בלי לעשות כלום, שזה דברים שרק חברים טובים באמת יכולים לעשות.

להמשך…

ארגז הכלים

הכל התחיל בזכות דוֹבי. גם הסיפור הזה בזכות דוֹבי, למרות שבשבילו זה כבר לא משנה. עוד לפני החתונה הודעתי לאשתי שאני לא הולך לעשות כלום בבית. והיא הסכימה לי. כן, כן, היא הסכימה.

להמשך…

השרוך

עליתי על האוטובוס. מדהים באיזו קלות המציאות שלנו יכולה להשתבש. האוטו במוסך משלשום וכל החיים שלי בלאגן אחד גדול מאז. היה נורא צפוף. לא ידעתי שכל כך הרבה אנשים נוסעים באוטובוסים. "תגידו לנהג לעצור! שמישהו יתקשר לאמבולנס." צעקו מהחלק האחורי של האוטובוס.

להמשך…

קו באמצע השולחן

"כבודו, אני לא משקרת. הכל כאן שלי, לא גנבתי שום דבר." קצת ריחמתי עליה. אני מקבל לפחות שניים-שלושה מקרים כאלה בחודש. וכל פעם אותו הסיפור. היא כנראה באמת לא אשמה, אבל מה אני יכול לעשות. יש כללים וצריך לשמור עליהם.

להמשך…