#40 אין כמו בבית?!

מי מוגדר כעובד חיוני, למה באמת התפוקה של מי שעובד מהבית עולה, ועל ההגדרה המדוייקת של "איזון בית-עבודה"

זוכרים את המושג הזה "איזון בית עבודה", מעידן הטרום-קורונה? כמה בלבלו לנו את המוח שזה נורא חשוב, ושצריך למצוא גם זמן למשפחה ולתחביבים. אה, כן, וגם להספיק לישון כמה שעות. וכמובן שהעבודה שלנו דואגת לרווחת העובדים וכו' וכו'. אז איפה אתם כל אנשי הרווחה וה- "wellbeing" עכשיו שאנחנו צריכים אתכם? מה קרה, שכחתם מהעיקרון של האיזון?

נתתם לנו תקציב בשביל לבנות סביבת עבודה ביתית, שלחתם לנו כל מיני מתנות מטופשות כשהיה סגר, והכרחתם אותנו לצלם ולראות כל מיני סרטונים ילדותיים על איך זה לעבוד מהבית. אבל מה עם האיזון? איפה פה האיזון? תחזירו אותנו כבר למשרד!

אני מנצל את הבמה הזאת לזעוק את זעקתם של כל אלה שכבר נמאס להם לעבוד מהבית. די כבר. האינטרנט מלא בכתבות על השינויים בהרגלי העבודה, על דרך החיים החדשה, וכמה זה נהדר לעבוד מהבית. איך אנשים פתאום גילו עולם חדש ומופלא. קדחת. יש גם כאלה, ולא מעטים, שסובלים מכל רגע.

אז תאזנו. לפחות תעשו חצי חצי. למי שלא יודע, מי שהגה את הרעיון המבריק של "איזון בית-עבודה" זו לא איזה סמנכ"לית משאבי אנוש כזו או אחרת. הוגה הרעיון הוא לא אחר מאשר הרמב"ם, רק שהוא קרא לזה "שביל הזהב". צריך למצוא את השילוב הנכון, לא פה לא שם, או אולי יותר נכון, גם פה וגם שם. באמצע.

כשאני חושב על זה, המינוח הנכון צריך בכלל להיות עבודה בבית ולא עבודה מהבית. הרי מה קורה בפועל? בדיון על תוכנית העבודה לשבוע הקרוב אני מקפל כביסה של שבוע. בישיבה על מצב כלי הפיתוח, שם אני לא צריך לדבר, אפשר לשטוף כלים. ובישיבת ארכיטקטורה אני עושה ארכיטקטורה חדשה לסלון, כולל תליית וילונות.

אז פלא שהמומחים אומרים שהתפוקה של אלו שעובדים מהבית עלתה? סוף סוף אפשר לנצל את הישיבות לעשות משהו מועיל. אבל שמתי לב שכשעובדים מהבית באמת מספיקים יותר, גם בדברים של העבודה. הסיבה לכך היא פשוטה. כשאתה בעבודה ולא מתחשק לך לעבוד, אז יש חברים ויש פינת קפה, וגם הארוחת צהריים לוקחת הרבה יותר זמן. אבל כשאתה בבית, אם אתה לא באמת עובד, אז תמיד יש כביסה וכלים וסידורים וילדים, ככה שאתה כבר מעדיף לשקוע בעבודה. אז התפוקה עולה.

קראתי שגורם נוסף לעליה בתפוקה הוא הזמן שנחסך מהנסיעות לעבודה. אני לא מבין על איזה חיסכון מדובר כאן. במקרה שלי, עד שאני מצליח לארגן שקט בבית ולפנות את הגרביים והחולצות מהחצי פינת העבודה שאירגנתי לי, כבר יותר מהר לנסוע לעבודה. וחוץ מזה בעבודה גם השירותים יותר נקיים ויש מכונת קפה איכותית שגם עובדת רוב הזמן (למי שלא מבין מה הקשר, אפשר לקרוא כאן).

אבל בסוף הצלחתי לארגן לי חצי פינת עבודה שקטה בבית. לא הזכרתי שהחצי פינה שלי נמצאת במרפסת שרות הקטנטנה, כשאני יושב על גבעה של כביסה ונשען על המייבש. זה המקום היחיד שגם יש בו שקט, לפחות בזמן שהמכונה לא עובדת, וגם יש ווי-פיי באיכות סבירה פלוס. גם הילדים שקעו בפעילות חינוכית בנטפליקס ואפשר להתרכז בישיבה החשובה, שבה אני אמור להציג לחצי עולם את הרעיון שלי ל re-design של כל המערכת שעבדתי עליו חצי שנה. יאללה אני מתחבר לעבודה, וכאשר עבדתי, עבדתי…

דווקא הישיבה התחילה טוב, הצלחתי לייצר עניין, ואז באמצע הסלייד השלישי, בלי שום התרעה מוקדמת, רעש אימים, כאילו טיל נפל בבית של השכן. טוב, טיל זה לא היה, אבל מסתבר שבדיוק עכשיו השכן ממול החליט לקדוח. תזמון מושלם. לא סתם קדיחה קטנה בשביל לתלות איזו תמונה. ממש לא. ארבע שעות שלמות של קולות נפץ וריסוק. הרי איזה זמן יותר מתאים לעשות שיפוץ קומפלט בבית מאשר הקורונה. כולם משפצים עכשיו, נכון? אם אין חו"ל אז נשפץ את הבית.

בסוף נשברתי, דחיתי את הישיבה למחר, ומיד התקשרתי למנהלת שתגדיר אותי בתור עובד חיוני. הסברתי לה שמאוד חיוני שאני לא אשאר בבית אפילו דקה אחת, לטובתי, לטובת המשפחה ולטובת השכן. יאללה לעבודה.

הגעתי התמקמתי, התחברתי לישיבה ו… שוב קודחים. גם בעבודה משפצים. כבר אי אפשר לסמוך על אף אחד. בינתיים עד שיגמרו את הרמונט של הקוביה שלי הלכתי לעשות סיבוב. מה אני אגיד לכם. אך פעם לא ראיתי את החניה שלנו כל כך ריקה. אפילו ב 11 בבוקר יש שפע של חנייה. שלא לדבר על זה שהמעלית מגיעה תוך שתי שניות, ובפינת קפה בכלל אין תור. רק מה, האוכל מגיע בחמגשיות, כמעט כמו במטוס. אולי רוצים להזכיר לנו איך זה לטוס.

אבל באופן כללי ממש נחמד בעבודה ככה. כמו לבוא לעבוד בסופשבוע, למי שיצא. שקט, אין הפרעות ואין ישיבות. ממש סביבה מושלמת לכתוב עוד פוסט.

ולסיום, שמתם לב שהתרגום לאנגלית של "איזון בית-עבודה" זה "work-life balance"? מרגישים את ההבדל הדק בין שני המושגים? זה לא בדיוק אותו דבר. בחוץ לארץ יש עבודה, ויש את החיים מחוץ לעבודה. אבל אצלנו, יש עבודה ויש בית, אבל מה עם החיים??

והמהנדס החכם אומר: בשבילי "איזון עבודה-בית" זה איזון בין השעות שאני עובד מהעבודה לבין השעות שאני עובד מהבית (קרדיט ל א.מ. הרבה לפני הקורונה)