#107 סיפורה של תוכנה

סיפור מארץ האגדות על תוכנה מלכותית שנכלאה על ידי אביה המלך פאונדר השלישי במבצרי הפרוסס האימתניים מוקפת בחומות של אוטומציה ובדרקוני פרוסס. האם באמת כל תוכנה בת-מלך פנימה? והאם באמת עברה התוכנה-המלכותית רפורמה?

חלק ראשון

לפני פרוגרמות רבות בארץ רחוקה מאוד בממלכה בשם הייטיקיסטן חי לו המלך פאונדר השלישי. ולמלך פאונדר השלישי נולדה תוכנה קטנה וחביבה. התוכנה גדלה והתפתחה בבראנץ' המלכותי. והמלך פאונדר השלישי שכר את טובי המפתחים והמומחים שיגדלו את התוכנה ויעשירו את ידיעותיה וילמדו אותה לעשות דברים מופלאים.

המיט-אפ המלכותי

ויהי היום, והתוכנה גדלה והתפתחה, ועברה בהצלחה את כל הבדיקות והמבחנים. והמלך פאונדר השלישי ערך מיט-אפ מלכותי והזמין את כל המשקיעים והאנג'לים ואת התקשורת הרלוונטית למען יחזו בדמו המלכותי בו התוכנה תציג לפני כל הממלכה את יכולותיה המרשימות. ואכן כל רואיה של התוכנה שבחו את יופיה ואת חוכמתה, ואיך היא רצה בקלילות ומתפקדת בצורה נפלאה ללא נפילות כלל.

המלך פאונדר השלישי גייס כספים רבים והבטיח הבטחות רבות על עתידה של תוכנתו היקרה וכיצד הוא מתכנן להמשיך ולטפח ולגדל אותה ולהוסיף לה יכולות מיכולת שונות, עד ששמה יצא בכל העולם כתוכנה הטובה ביותר. כל הנוכחים התלהבו, ומחאו כפיים ורכשו אופציות מכל הבא ליד.

קללת הספגטיפיקציה

אך לפתע השתרר שקט באולם הכנסים, ומפינת החדר קם ועלה מהנדס-חכם זקן ובעל ניסיון, והוא נשא קולו בנבואת-זעם נוראית וחשוכה:

הו מלכי הנערץ, קוד-רוממותו המלך פאונדר השלישי, הראשון לדמו המוצלח. הישמר לך, פן תרבה פיצ'רים ותכונות ויכולות, והתוכנה שלך תלך ותגדל ותשמין ותסתבך כספגטי ולא תוכל עוד לתפקד ביעילות ובזריזות, עד שכל רואיה ירחקו ממנה, והלקוחות ינטשוה, ואתה ותוכנתך וכל ממלכתך תאבדו.

והמלך פאונדר השלישי, שמע והקשיב והפנים. הוא זכר את כשלונותיהם הצורבים של המלך פאונדר הראשון והשני, שטיפסו על בראנץ' גבוה מדי והתרסקו בענן של באגים קריטיים ולא נותר מהם זכר.

כל תוכנה בת מלך – פנימה!

ולכן קוד-רוממותו שהיה עוד צעיר לספרינטים ועוד כוחו במקלדותיו, החליט שלו זה לא יקרה. לא במשמרת שלו. הרי התוכנה שלו היא בת של מלך. וכל תוכנה בת מלך – פנימה! חסל סדר כל אחד עושה מה שבא לו. והמלך פאונדר השלישי הוציא פרוסס מלכותי רשמי המחייב את כל מתכנתי הממלכה, בודקיה ומפתחיה. והתוכנה נננעלה בבית-הבראנץ' המאובטח. והמלך הקיף את התוכנה בחומות של אוטומציה שבנו לו פלוגות הדֶב-אוּפְּס האכזריות, ומסביבן גדודים של מנהלי פרוייקטים. ועוד הוא מינה את מועצת חכמי הפרודקט שיפקחו על כל המאמץ לשמר את התכונה פשוטה קטנה וחסרת באגים.

והפרוסס הלך וגדל, הלך והתעצם. ועל מנת לתחזק את הפרוסס נאלץ המלך פאונדר השלישי להשקיע עוד ועוד משאבים, ומסביב לפרוסס הלכו ונבנו היכלי הבירוקרטיה האדירים, ובדיקות וטסטים לאלפים ולרבבות נבנו והורצו יומם ולילה על מנת לשמור על תומתה של התוכנה בת המלך. וכל מי ממתכנתי הממלכה שעוד ניסה לחדור את הפרוסס ולעשות איזה שינוי אפילו קטנטן, היה נתפס על ידי דרקוני הפרוסס ומשמרות האוטומטציה ונזרק לספרינט הבא.

"והפרוסס יענה את הקוד"

וכך לאחר תקופה לא ארוכה כל הממלכה הייתה משועבדת לפרוסס. ועצב גדול ירד על הממלכה, שכן כל מפתחי הממלכה ומהנדסיה איבדו את חדוות היצירה ואת היכולת לזרוע ולגדל אלגוריתמים חדשים ויפים. ויותר מכל נעצבה התוכנה המלכותית, שהייתה כלואה במעבה הפרוסס, ולא יכלה עוד לרוץ במרחבים, להכיר טכנולוגיות חדשות ולהתממשק עם תוכנות אחרות.

אבל המלך פאונדר השלישי לא נכנע לתחינותיה של התוכנה ולבקשות נתיני הממלכה ולאפשר לבקר את התוכנה ולטפח אותה. אלא המשיך להנהיג את הממלכה בפרוסס של ברזל ופלדה, תחת הסיסמה: "והפרוסס יענה את הקוד". ושום פיצ'ר לא נכנס, והתוכנה נעצבה. והממלכה שקעה בתרדמה למאה ספרינטים.

והמהנדס החכם אומר: אין עצה ואין תבונה כנגד הפרוסס.

---

חלק שני

כאן מסתיים סיפורה של תוכנה ברוב המקרים. אבל כיון שזהו סיפור דמיוני לגמרי, שכל קשר בינו לבין המציאות ההייטקיסטית רנדומלי בהחלט, אז…

יום אחד התרחשה תקלה נוראית, והבראנץ' נשבר והאוטומציה הושבתה וכל חברי הפרודקטריון ואנשי הפרוסס התרוצצו אנה ואנה והזעיקו את פלוגות הדב-אוּפס לתקן את הבעיה. ובחסות הבלאגן בלי שדרקוני הפרוסס ומשמרות האוטומציה הבחינו בהם, הצליחו כמה זאבים ג'וניורים מחברי להקת תאבי-האימפלמנטציה, בהנהגתו של זאב-אימפלמנטציה חכם לחדור את חומות האוטומציה והיכלי הבירוקרטיה ולחלץ את התוכנה.

והתוכנה הייתה מאושרת. והיא רצה לה בשדות הממלכה, והכירה טכנולוגיות חדשות ורכשה לעצמה אלגוריתמים מתקדמים ויצרה קשרים עם תוכנות אחרות.

אבל אושרה של התוכנה לא נמשך זמן רב. שכן לאחר מספר ימים החלה התוכנה המלכותית להרגיש לא טוב. ומדי פעם הייתה נופלת וקורסת בלי שום סיבה נראית לעין. והנסיכה הובאה חזרה לארמון הפאונדר על מנת שטובי המומחים ינסו להבין מה קרה לה. והמלך פאונדר השלישי קרא לטובי המדבגים ומביני העניין שיבואו לרפא את בתו התוכנה המלכותית.

ראשון הגיע הנסיך פרינסיפל, ראש וראשון למסדר דירקטורי הפיתוח שאופציותיו רבו מני-ים. אבל איך שהוא הגיע וראה את המצב של התוכנה, הוא פנה לאחור, ואמר: אני לא מתעסק בבעיות כאלה, שהמהנדסים ידבגו, וזה לא באשמתי. תודיעו לי כשהתוכנה חוזרת לתפקד כמו שצריך. ומיד דהר לחופשתו הבאה במלדיבים.

שניה נכנסה הדוכסית ממרקטינג, שניסתה לשכנע את המלך שהתוכנה כלל אינה חולה, ובעצם זה בכלל לא מחלה וככה זה אמור להיות. היא הראתה לו במגילת סתרים עתיקה שהממלכה מעולם לא התחייבה שהתוכנה לא תיפול מדי פעם, וזה דווקא טוב לעשות ריסטרט פעם בכמה זמן וזה בכלל פיצ'ר ולא באג. אבל המלך, אפעס, לא ממש השתכנע.

אחריו הגיע הארכי-ארכי-טקט הבכיר, היישר ממרום מושבו בראשות כנסיית הדוקומנטציה הקדושה. הוא נכנס דוהר על ספעקו הלבן, וקבע באופן שאינו משתמע לשני באגים שחייבים לעשות רפורמה בתוכנה.

כנראה שבזמן שהתוכנה הסתובבה חופשית ורעתה בשדות אלגוריתמים זרים, היא נדבקה בבאג שגורם למחלת הנפילה. ואין עצה ואין תבונה אלא לעשות רי-פקטורינג עצבני ולבנות ארכי-טקטורה חדשה ולכתוב את התוכנה מחדש. כאן קרץ הארכי-ארכי למלך, ואמר לו – אתה יודע למי לפנות בשביל לקבל ארכי-טקטורה חדשה במחיר סביר…

אחרון נכנס המהנדס החכם, ואמר למלך: עזוב אותך משטויות, תן לי כמה דקות ואני פותר את הבאג המטופש הזה. ומה תבקש תמורת ריפויה של התוכנה המלכותית? שאל המלך. ענה לו המהנדס החכם, אני מבקש שהמלך, קוד-רוממותו, יפחית מעט את עולו של הפרוסס, ויבטל חלק מחומות האוטומציה והיכלי הבירוקרטיה, ויחזיר את השמחה והכיף וחדוות היצירה לתוכנה ולממלכה כולה.

והמלך ענה לו: נראה לך? לך חפש ת'חברים שלך.

אז המהנדס החכם הלך לחפש ת'חברים שלו, אבל הפרוסס נשאר.

לכל מעשיות התוכנה.