#129 מגדיר הבאגים המלא

כבר יצא לכם לדבג באג חות'י? ואת הבאג הפולני אתן זוכרות? ומי מאיתנו לא תקוע בין באג לבנוני לבאג עזתי? וגם על השרדינ-באג החתולי, וההייזנ-באג המיסתורי – אותו באג שנעלם ומסרב להשתחזר כשמנסים לדבג אותו. ולשרות ציבור ההייטקיסטים, מגדיר הבאגים ה(כמעט) מלא לרוב סוגי הבאגים הנפוצים.

אז מצאו לי באג גם בדיאגרמה השנייה. אז מה? למי איכפת? משהו על מרובע במקום מעויין או משהו כזה. נו, באמת? על זה פותחים באג?

אם באגים יכלו לדבר

חשבתי לעצמי, איזה מין באג מסכן זה. באיזו פינה עלומה של הדיאגרמה שלא משנה שום דבר לאף אחד (חוץ ממישהו אחד). עובדה שכולם הצליחו להבין את הדיאגרמה למרות הבאג. מה חושב לעצמו באג כזה?

אז את חטאי ואת פוסטַי הישנים אני מזכיר היום. לפני שנים רבות, כמעט ארבע, כתבתי פוסט מוצלח-פלוס בשם "הבאג הפולני" שם עלה במוחי הקוד-קודח הרעיון המופלא של סיווג באגים על פי מוצאם הלאומי. באג מהסוג הנזכר לעיל יסווג באופן מייד כבאג מיקרונזי, כמובן. כזה שלא באמת משנה משהו למישהו.

אמנם הרעיון המקורי היה להגדיר באגים על פי עדות ותפוצות ישראל לסוגיהן, אלא שמתוך חשש קל לבריאותי ולמקור פרנסתי רמזו לי שעדיף שלא להתעסק עם חלק מהעדות.

הבאגים הפיזיקליים

אלא שמאז אותו מוצלח-פלוס כבר עברו כמה באגים בפרודקשן וגם המילים והמחשבות והשנינויות הן לא מה שהיו. ומקוד לקוד, עלו בחיישני הסייבר-הומור שלי עוד סוגי באגים שונים הדורשים התייחסות משלהם, הלא הם הבאגים הפיזיקליים.

אז הרי הם לפניכם, שניים מבכירי הבאגים, תוצאת האיחוד המרגש שבין תוכנה מסובכת למכניקת הקוונטים העוד יותר מסובכת. אכן, שתי התופעות המדהימות הנ"ל כבר הוזכרו ודוסקסו להן מספר פעמים, אך אני מודה ומתוודה שלא עלה במקלדתי לקלוע לשמותיהם הסופר-מוצלחים.

הייזנ-באג

ההייזנ-באג הינו באג שנעלם ואינו משתחזר בזמן שמנסים לדבג או להבין אותו. אך באופן מיסתורי ודי קוונטי, הוא מיד חוזר להשתחזר כאשר מפסיקים לדבג אותו. מסתבר שהתופעה כל כך נכונה ונפוצה, עד שזכתה לערך משלה בויקיפדיה. הבאג כמובן נקרא על שמו של הפיסיקאי ורנר הייזנברג, ועל עיקרון אי הוודאות המפורסם שלו.

שרדינ-באג

אחיו המפורסם מעט פחות של ההייזנ-באג, אך חתולי הרבה יותר הינו השרדינ-באג, המוגדר באופן הבא: באג שאינו מתרחש עד לרגע שבו מישהי קוראת את הקוד ומבינה שהקוד כלל אינו אמור לעבוד, ובאותו הרגע הקוד באמת מפסיק לעבוד.

ובכן, מה אומר ומה אדבג, כיוונתי לדעת גדולים, שכן תיאורו של באג שכזה הופיע כמעט אחד לאחד בפוסט מוצלח-פלוס אחר, גם הוא מלפני קצת פחות מארבע שנים, ויקרא שמו בישראל: "עיקרון אי הוודאות התוכנתי", ושם נאמר:

"…ונזכרתי בדברי חכמינו "אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין". או במילים שלי: יש דברים שאולי עדיף שלא לדעת איך הם עובדים. כי ברגע שתתחיל לחפור ולנסות להבין איך כל העסק עובד, יש מצב שהעסק יפסיק לעבוד! פתאום התוכנה תרים את הראש, תסתכל מסביב ותשאל את עצמה: "מה הולך פה? הרי הקוד הזה בכלל לא יכול לעבוד!" ובאותו רגע התוכנה תקרוס לתוך עצמה בתוך ענן של באגים…"

אז נכון שהשרדינ-באג עדיין לא זכה לערך משלו, שכן יש המפקפקים בנכונות התיאוריה, אבל ידידי היקר דוד יונה הפנה אותי לאתר הזה, בו בהחלט ישנה התייחסות גם לשרדינ-באג, ואף לעוד באגים פיסיקליים חביבים שעוד ידובר עליהם, כגון מנדל-באג.

מגדיר הבאגים

כפי שוודאי שמתן לב, רוב הפוסט הזה הינו מחזור ברמה כזו או אחרת של דברים שכבר כתבתי. שכן מה לעשות, שברבות הימים והמשימות לפעמים צריך גם לעשות קולות של עובד… (וכן, גם בגלל שחלק ג' של הדיאגרמה המהוללה עדיין לא מוכן)

אז על מנת לפצות על המצוקה הזמנית, הרי לפניכן מגדיר באגים מדיני-פיזיקלי (כמעט) מלא.

והמהנדס החכם אומר: כשם שאין תוכנתיהן שוות כך אין באגיהן שווים. וכשם שאין באגיהן שווים, כך אין תיקוניהן שווים. (מסכת ברכות נח., בשינוי קל)