"אין! אין מצב שהקוד הזה עובד!" זה המשפט שהיה הטריגר לפוסט-קוונטי שדן במושגים יחסותיים בתוכנה כמו קוד תולעת, המפץ הגדול, אפקט הברדק ושאר זוועות. וגם קצת על באג מרחף. פוסט שכולו נבואה רקורסיבית שמגשימה את עצמה, וגם על "מתי בפעם האחרונה כתבת משהו בפעם הראשונה?"

"אין! אין מצב שהקוד הזה עובד". שמעתי את עצמי אומר ביום חמישי האחרון (סיפור אמיתי, יש לי עדים). ובאמת הקוד לא עובד.
כלומר יש מצב שעד שלא פתחתי את הקוד המאובק והמזדקן הוא דווקא כן עבד. אבל מאותו רגע התחלתי לנסות ולהבין איך הוא עובד – הוא הפסיק לעבוד.
נבואה רקורסיבית
זו לא הפעם הראשונה שאני כותב על הנושא הזה של "עיקרון אי הוודאות התוכנתי" ו"האבסורד התוכנתי המובנה". אבל זו הפעם הראשונה שאני כותב על זה אחרי שזה באמת קרה לי.
כלומר, אני הוגה לא מעט פסוקים, פוסק לא מעט הגיגים, ומשיג מושגים בתיכנות הישרדותי. ואני יודע שרוב-רובם של הדברים הם נכונים ואמיתיים.
אבל לחטוף את זה ככה בפנים, ישר בין הקבצים. זה עוד לא קרה לי. פוסטים כתבתי ושיתפתי והם קרו לי.
באג מרחף
ואכן אותו קוד אומלל הפסיק לעבוד ברגע שהנחתי את עיני עליו, משל היה שרדינ-באג ממדרגה ראשונה (ראו תמונה). אבל בזה לא הסתכם העניין. במהלך סוף השבוע תהיתי לעצמי איך יכול להיות שהשרדינ-באג הנ"ל נמצא רק עכשיו, הרי הקוד האומלל הזה נמצא איתנו כבר סך שנים. והדבר אומר דרשני.
והנה ראו איזה פלא, במוצאי השבת פתחתי את אינבוקסי העמוס למהדרין, והנה פתיל-מייל (יענו mail-thread בלע"ז) ארוך כציצית של חסיד, העוסק בלא אחר מאשר אותו שרדינ-באג, שהחליט להתעלם לו מכל חוקי המכניקה, הפיסיקה ואף מחוקי התכנות ההישרדותי, וריחף לו מהפרוייקט הנוכחי אל הפרוייקט הקודם. כולו אומר קוד ושבר.
ואני אנה אני באג? מה יעשה אדם ותכפוהו באגים עד נפש?
מתי בפעם האחרונה כתבת על משהו בפעם הראשונה?
אז במקום להגוג ולפסוק ולהשיג מושגים חדשים, מקוצר-רוח ומעבודה קשה הרשיתי לעצמי (כי ממי עוד איכפת לי חוץ מעצמי?) בפעם המי-יודע-כמה למחזר קצת חומרים, גם לטובת העוקבים החדשים, וגם לרעת הישנים יותר, שתמיד שמחים להיזכר בבדיחות ישנות וחסרות טעם.
והמהנדס החכם אומר: הארכי-טקט אומר – הדוקומנטציה זה הכל. מנהלת המוצר אומרת – האופרציה זה הכל. המפתח אומר – האימפלמנטציה זה הכל. אשת הבדיקות אומרת – הוולידציה זה הכל. הדב-אופסר אומר – האוטומציה זה הכל. האינטגרטורית אומרת – האינטגרציה זה הכל. והמהנדס החכם אומר – הכל יחסי.