לכבוד יום הקימפולים הבא עלינו לטובה ולסליחה, מעשה נורא ואיום על מהנדס חכם שכוחו וקודו לא עמד לו במאבק עם הפרוסס והפרודקטריון, וכל מה שנותר ממנו לאחר שבירת הפרודקשן זה פיוט.
הפיוט הקדום נאמר ברוב קהילות הקוד-אש, לקראת סיום ספרינט או לפני שחרור גירסה חשובה. באשר למקורו של הפיוט, רוב חוקרי הסייבר מייחסים אותו למהנדס ותיק וחכם בשם ר. אמנון מאימפלמנטציה, וזאת על פי היסטוריית הקומיטים העתיקה בגי"ט-האבּ שלו.
וכך נכתב בדוקומנטציה, שבאחד מהספרינטים המוקדמים של הפרוגרמה נשאל ר. אמנון על ידי אחד מכוהני הפרודקטריון, כמה זמן יקח לו לפתח פיצ'ר מסויים, והאם יש מצב להכניס אותו לדרופ הקרוב.
בכדי להתחמק מהשאלה הבעייתית, ביקש ר. אמנון שלושה ימים כדי לחשוב ואף להריץ מספר בדיקות לפני שישיב תשובה. אך מיד לאחר מכן הוא התחרט, כיון שידע בעצמו שאף אם ינתנו בידו שלוש שנים, לא יעלה הדבר בקודו.
לאחר שלושה ימים, משלא השיב את תשובתו במייל, זומן ר. אמנון לישיבת הפרודקטריון העליון, שם התוודה ר. אמנון על איוולתו, ואף הודה שמעולם לא ידע להעריך כמה זמן יקח לו, והיה רגיל לחרטט ולשלוף הערכות זמנים אקראיות.
כעונש החליטו הסטאף והפרודקטריון העליון לקצץ ולדסבל ולקנסל את כל הפיצ'רים של ר. אמנון, וגזרו עליו לרָלְבֶּק (היינו להוציא החוצה) בעצמו את כל קבציו מן הגי"ט בלי לשבור הפרודקשן, וסבל ייסורים ודיבוגים קשים, ולבסוף נשברו גם הוא וגם הפרודקשן.
שלושה ימים לאחר מכן שלח מייל לכל חברי הפרודקטריון, וכיתב את כל אנשי החברה, ושם כתב את הפיוט הזה המדבר בנוראות הפרודקט ושליחיו.
וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף פְּרוֹדָקְט אָיוֹם כִּי הוּא נוֹרָא וְקָרוֹב. וּבוֹ יִתְנַהֵל פְּרוֹיֵיקְטְךָ וְיִדּוֹן בְּחֶסֶד פְּרוֹסֶסֵךָ. וְתִיבָּדֵק, אֲבָל עַל בֶּאֱמֶת.
אֱמֶת כִּי הַסְּטָאף הוּא דַּחְיָין וּמַכְרִיחַ וְקוֹבֵעַ בָּמֶרְג'. וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה, וְיִזְכּוֹר כָּל הַגִּירְסָאוֹת, וְיִפְתַּח אֶת סֶבֶב הַבְּדִיקוֹת, וּמֵאֵלָיו יִבָּדֵק, וְנִכְתַּב שָׁם כָּל בָּאג בַּקּוֹד.
וּבַתּוֹכְנָה הַקּוֹד יִתָּקַע, וְכָל הַפְּרוֹגְרָמָה תִּזְדַּעְזַע. וּמְנַהֲלִים יֵחָפֵזוּן וְגִי"ט וְגִירְסָה יַקְפִּיאוּן, וְיֹאמְרוּ הִנֵּה סוֹף הַסְּפְּרִינְט, לִבְדּוֹק מַצַּב קוֹד וְסְקְרִיפְּט, כִּי לֹא יִזְכּוּ פִיצֶ'רֵךָ לָבִּילְד. וְכָל בַּאֲגֵי תּוֹכְנָה יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ לִפְנֵי הַדְרוֹפּ.
כְּהֲרָצַת בּוֹדֵק סֶנְיוֹר, מַעֲבִיר קוֹדוֹ תַּחַת טֶסְטוֹ. כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפּוֹר וְתִמְנֶה וְתִבְדּוֹק שׁוֹרֶשׁ כָּל בָּאג, וְתַחְתּוֹךְ קִצְבָּה לְכָל פִיצֶ'רֵךָ וְתִכְתּוֹב אֶת גְּזַר דִּינָם.
בְּקוֹד הַתּוֹכְנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם דְּרוֹפּ-קִימְפּוּל יֵחָתֵמוּן, כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִתְבַּטְלוּן;
מִי יִכָּנֵס וּמִי יָעוּף, מִי בְּגִי"טוֹ וּמִי לֹא בְּגִי"טוֹ, מִי בַּבָּאגִים וּמִי בָּמֶרְג', מִי בַּקֶּרֶס וּמִי בַּתְּקִיעָה, מִי בַּתּוֹכְנָה וּמִי בָּחוֹמְרָה;
מִי יְדוּבָּג וּמִי יְשׁוּחְזַר, מִי יִתְאַנְבֵּל וּמִי יְקוּנְסָל, מִי יִבָּדֵק וּמִי יִכָּשֵׁל, מִי יִתְקַמְפֵּל וּמִי יִתְרַסֵּק, מִי יִתְקַנְפֵג וּמִי יִבָּנֶה, מִי יִשָּׁבֵר וּמִי יָרוּץ.
וּבְּדִיקָה וְוָלִידָצְיָה וְאוֹטוֹמַצְיָה מַעֲבִירִין קוֹד אֶל הַגִּירְסָה.
והמהנדס החכם אומר: "כִּי בַּקּוֹד הַזֶּה יְקַמְפֵּל קִבְצֵיכֶם לְדַבֵּג אֶתְכֶם מִכָּל קְרִיסוֹתֵיכֶם לִפְנֵי הָמֶּרְג' תִּבָּדְקוּ"
מתחת לקו: כל המדבג באג בשם מקודדו מביא גאולה לתוכנה. הוגה הרעיון המקורי הוא כבוד הר"צ הארכי-טקט הלא מצוי אסף צוראל, קודו יאיר.
את שאר סדר הכפרות והתפילות ליום הקימפולים ניתן למצוא בסידור ההייטק.
גמר חתימה טובה
פינת הקפה 