לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן
אֱמוֹר מְעַט וְדַבֵּג הַרְבֵּה
איך דוחפים שינוי מהפכני בתוכנה, בפרוגרמה או בחברה בכלל? ואיך לא נשברים באמצע, במיוחד כשאין שיתוף פעולה של קבוצות הפיתוח?
מפרשת השבוע אפשר ללמוד איך לא עושים, לא את זה ולא את זה.
בסוף הספרינט הקודם, ספרינט "שמות", משה רבנו בא בטרוניות למי ששלח אותו וטוען: "למה הֲרֵעוֹתָ לעם הזה"? משה רבנו נשלח כ"סוכן שינוי". הוא צריך להנהיג מהפכה אדירה, לפצל את החברה הגדולה ולבנות מתוכה סטארטאפ חדש בשם עם ישראל.
ומה קורה? לא רק שהפיצול לא עולה יפה, וחרטומי הפרוסס מתנכלים לו. גם ה CEO בקודו ובעצמו, פרעה האיום, רק מכביד את העבודה.
וכאן מגיע השיעור הראשון. האלוקים אומר למשה " חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְחִין ", או בהייטקיסטית מדוברת: סתום! מה אתה מתלונן. אני זוכר בתחילת הדרך, כל הסטארט-אפ היה שלושה קו-פאונדרים מפתחים: אברהם, יצחק ויעקב. אז היה הרבה יותר קשה מעכשיו, ולא שמעתי מהם תלונה. אז לא ידענו אם יהיה לנו מוצר, ומאיפה נביא כסף ולקוחות, אבל הם לא שאלו שאלות. היה חזון, והייתה טכנולוגיה טובה, והמון רצון להצליח. וזהו. אז מה אתה מתבכיין כשדברים קצת הולכים קשה. לך לעבוד.
משה רבנו כנראה לומד את השיעור, ויוצא מלא מרץ ורוח קרב לבשר למהנדסי החברה שהנה, יש חזון ויש הבטחה וארבע לשונות של קומפילציה, וארץ זבת חלב ובראנץ'.
ומה תגובת המהנדסים? "ולא שמעו של משה מקוצר רוח ועבודה קשה"!
מכירים את זה שהמנהלת שלכם קוראת לכם לעוד ישיבה מיותרת באמצע דיבאג-סשן איכותי, כשאתם ממש או-טו-טו תופסים את הבאג? נראה לי שככה הרגישו בני ישראל, כשמשה רבנו בא אליהם עם החזון, והאסטרטגיה לטווח ארוך. למי יש זמן.
ככה לא דוחפים שינוי. צריך לדבר פחות ולעשות יותר. ושינויים גדולים חייבים להתבצע גם מלמטה אבל גם מלמעלה. חייבים לשכנע את ההנהלה הבכירה שהשינוי והפיצול הכרחיים. ובמקרה של מצרים, מה שלא הולך בטוב הולך בכוח. ומה שלא הולך כוח הולך בעוד יותר כוח.
ומה אצלנו? גם אותו דבר. רק להחליף את עשרת המכות בעשרת הפרזנטציות.
שבת שלום