מי אמר "שברו את הכלים ולא מקמפלים", מהי פסגת ההצלחה של חברי הסתדרות הדב-אוּפְּס, ולמה הארכי-טקטורה לא מתקמפלת לי, פוסט עצבני על ארגז הכלים ההייטקיסטי.

אז רציתי לכתוב פוסט לכבוד טו-בשבט. היה לי אחלה שם – "באג לאילנות", וגם אחלה נושא שעוסק בקודו של עולם: הבראנצ'ים והמרג'ים והגי"ט.
אז רציתי? אז מה? הגי"ט לא רצה.
פתאום נהיה בלאגן במרג' וקונפליקטים ורולבקים וכאלה, ולמי לא נשאר? לי לא נשאר זמן לכתוב פוסט.
ככה זה האדם הפשוט מתכנן והגי"ט צוחק.
וכאן שואלת הקוראת הסבירה: מה לך ארכי-טקט מצוי ללכלך את מקלדותיך בגי"ט? הלא כל כולך שקוע בדיאגרמות מסובכות ובסרעפי אלגוריתמים, פותר את בעיות ההווה על ידי יצירת בעיות העתיד. כלך לך אצל הוורד והפאואר פוינט והגבינות למיניהן. מה אתה מחפש בגי"ט?
צודקת. זה בדיוק מה שהייתי רוצה לעשות, להעביר את זמני בוויכוחי סרק עתירי ספקולציות ובישיבות חסרות החלטה. אלא שדבר נפל בפרוגרמה, ומישהו (אל תשאלו מי) החליט שגם את כתבי הקוד-אש היקרים מבאג, מסמכי הארכי-טקטורה על שרטוטיהם ודיאגרמותיהם, את כל אלו יש לכתוב במרקדאון. ואז כמובן יש לקמפל אותם ולהעלות את קבצי ה HTML לענן של העבודה. ובשביל לעשות את זה מושלם, את כל הטוב הזה צריך לשמור בגי"ט.
ומה קרה? הארכי-טקטורה הפסיקה להתקמפל!
ואני, אנא אני באג? איפה נשמע כדבר הזה? שהארכי-טקטורה לא תתקמפל?
מה אנחנו מהנדסים פשוטים, שלא מתקמפל להם? הרי כל הסיבה שהפכנו לארכי-טקטים היא שלא נצטרך לסבול את השטויות האלה. אנחנו את שלנו כבר קימפלנו, עכשיו הזמן לנוח על זרי התוכנה ולתת לאחרים לעבוד קשה. לא ככה?
אז זהו שלא.
לי זה קצת נמאס. כעובד מן המניין, או לפחות מן הבניין (כי אני לא ממש עובד) נמאס לי מכל הכלים והאוטומציות האלה, שנראה שכל מהותם היא רק להפריע לנו לעבוד. למה אני צריך להתקין חמישה כלים שונים, ממש ארגז כלים, בשביל לקמפל מסמך? לא רוצה!
אם הייתי רוצה ארגז כלים הייתי נהיה שיפוצניק, לא הייטקיסט!
כשהייתי ילד, וזה היה ממש מזמן, כשהיינו רוצים לפוצץ איזה משחק הסיסמא הייתה "שברו את הכלים ולא משחקים". מאז עברו לא מעט באגים בפרודקשן, אבל העיקרון נשאר: שברו את הכלים ולא מקמפלים.
תמיד, אבל תמיד, משהו בשרשרת הקימפול והאוטומציה נשבר לו. כל פעם מישהו אחר נדפק מזה. ולפעמים כולם נדפקים מזה. כולם, חוץ מכמובן חברי הסתדרות הדב-אוּפְּס. הם תמיד יודעים להסתדר. איכשהו להם זה תמיד עובד, והבעיה היא בסביבה שלך, או באיך שהתקנת, או סתם באיך שקוראים לך. אז תפתח קריאה.
אגב לפסגת ההצלחה החבר'ה האלה הגיעו כאשר הכלי בו פותחים קריאות על תקלות בעצמו לא עבד. סגרו לעצמם עוד פינה.
אז אני כבר לא משחק את המשחק, והחלטתי לשבור את הכלים, לפני שהכלים ישברו אותי. הלכתי להתלונן בפני הפרודקטריון והדירקטוריון והמיניסטריון שמה זה, ולמה אני צריך את זה.
התשובה שלהם הייתה קצרה – הרי זה אתה זה שביקשת שנעזור לך עם האוטומציה של המסמכים לפני כמה שנים. אתה לא זוכר כמה התלהבת מזה שהכל יהיה אוטומטי וכל המסמכים יבנו ויגובו אוטומטית וכל זה? זה היה רעיון שלך!
מה אומר ומה אמרג'ג'? הפרוסס קם על יוצרו. לא לילד הזה קימפלתי.
אז החלטתי לכתוב על זה פוסט. והנה, הפלא ופלא, גם הכלי בו אני משתמש להעלות פוסטים נשבר. גם כן כלי.
הלכתי לגבינה ושאלתי לדעתה וזה מה שהיא אמרה: "יש משהו כמעט קוסמי בזה שלא משנה כמה טוב תתכנני מערכת, כמה תבדקי אותה, וכמה תנסי להבטיח שהכל עובד בצורה חלקה – תמיד יהיה איזה רכיב אחד שיגרום לבעיות. ואם תתקני אותו, אחר יישבר במקומו, כאילו יש איזה חוק טבע שמחייב שמשהו יהיה שבור".
והמהנדס החכם אומר: חוק כלים שבורים: בכל רגע נתון בפרוגרמה, תמיד יהיה קיים לפחות כלי פיתוח, בדיקות או אוטומציה אחד שאינו מתפקד כראוי.
רק משהו אחד
זה ממש לא פייר שאין כפתור של 'אהבתי מאוד'
אהבתיאהבתי