פָּרָשַׁיְיטֶק – דבר תוכנה לפרשת קרח

לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן

פָּרָשַׁת קֹרַח – כָּל הַפְּרוֹיֵיקְט יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק בְּתִיקּוּן הַבָּאג

לעולם ההיי-טק, ובמיוחד הפלג המזרח-תיכוני שלו כאן בארץ הקוד-אש, יש קווי דמיון רבים לעולם התוכן היהודי, על שלל כתביו, מנהיגיו, ולאופן התפתחות ופסיקת ההלכה. ודברי התוכנה האלה מעידים על כך יותר מאלף באגים.

בשני העולמות ישנם פרוססים ותהליכים מורכבים. בשני העולמות יש המון מושגים וראשי-תיבות שרק גדולי הקוד, אלו שמילאו את כרסם בש"ס ובפוסקים, או בקוד וקבצים, יכולים להבין. וכמובן שיש תוכנה שבכתב ותוכנה שבעל-פה ואפילו תוכנת הנסתר.

אבל יותר מכל, חולקים שני העולמות האלו, עולם התוכנה ועולם התורה, את תרבות הוויכוח. שום דבר לא מתקבל, לא להלכה ולא לתוכנה בלי שקודם על מתווכחים עליו כמה שעות טובות (או רעות), ולעיתים אף כמה שבועות.

זה חלק מהדי-אן-איי שלנו. אנחנו לא מסוגלים לקבל שום דבר ככה סתם. חייבים לריב ולהתווכח.

וזה בסדר גמור. רק מתוך הוויכוחים והדיונים והריבים מגיעים לשורש העניין. חושפים את כל הבעיות והכשלים הפוטנציאליים ומגיעים לפתרון הטוב ביותר.

חכמנו ראשוני ההיי-טק קבעו לנו כלל ברור: איזו היא מחלוקת ראויה – זו המחלוקת של בית שמאי ובית הלל. שלמרות שנחלקו בדברים הכי מהותיים שיכולים להיות בממשקים ובאלגוריתמים הכי בסיסיים, עדיין נשארו ביחסים מצויינים, ולא נמנעו מלעשות אינטגרציות בין המודולים שלהם, אף על פי שרוב התשתיות היו שונות.

לעומת זאת, ישנה את מחלוקת קרח ועדתו. מחלוקת שהיא כלל אינה טכנית. הכל פה היה עניין של כבוד וקידום בעבודה, ולמה הוא כן ואני לא. אמנם קרח, שהיה חכם גדול הביא כל מיני טיעונים טכניים, בסגנון של: כל העדה כולם מקודדים מוכשרים, אז אולי לא צריך להריץ כל כך הרבה בדיקות. כי בכל זאת תוכנה שכולה תכלת אולי פטורה מטסטים?

מחלוקות מסוג זה צריך לגדוע בעודן באיבן. הן רק מרעילות את האווירה. חשוב לאפשר לכולם להשמיע את דעתם, כל אנשי הפרוגרמה צריכים להרגיש שהם חלק מהפרוייקט ושיש להם תרומה משמעותית. אבל בתנאי שזה נעשה מהסיבות הנכונות.

ולפעמים צריך גם לדעת מתי לשתוק, ולפנות להנהלה הבכירה לסלק את הבעיה.

שבת שלום.