לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן
פָּרָשַׁת כִּי תֵּצֵא – זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ אֲמָלֵ"ק
יש דרך קצרה שהיא ארוכה ודרך ארוכה שהיא קצרה.
עולם ההיי-טק הוא עולם סופר-זריז ותזזיתי. קופצים מטכנולוגיה לטכנולוגיה. ומה שהיה חדש רק אתמול, היום כבר נחשב למיושן. מי היה מאמין שתוך דור אחד נראה פיתוחים כמו התקליטור (קומפקט-דיסק בלע"ז) או אפילו הדיסק-און-קי ("החסן נייד" או שם אחר לא יותר מוצלח בעברית) מופיעים ואז נעלמים?
וככל שהעולם הזה קופצני ומתקדם, כך גם אנשי הטכנולוגיה נהיו אנשי אינסטנס, שחייבים הכל מהר, ועכשיו.
אחת הבעיות הקשות הנובעות מהתנהגות זו היא חוסר הסבלנות לקרוא מסמכים, ולהתעמק ולהבין כל דבר לשורשו וסיבותיו.
כך בא לעולם העמלק החדש, הלא הוא האמל"ק – ארוך מדי, לא קראתי.
למי יש זמן לקרוא מסמכים ארוכים, או מיילים ארוכים, או קצרים או לקרוא בכלל. ובמיוחד היום כשהבינות המלכותיות למיניהן מאמל"קות לך כל דבר.
והאמת, שזמן דווקא יש אבל סבלנות אין. אז מקצרים תהליכים. ובהתחלה הכל נראה טוב ויפה, כי מבזבזים פחות זמן ורצים מהר קדימה. עד שמתחילות הבעיות והבאגים. ופתאום לא כל כך יודעים מה לעשות. כי אף אחד לא באמת מבין, למה וכמה, ובעיקר איך.
בפרשה מוזכרת המצווה לא לשכוח את מה שעשה עמלק. ומה הוא עשה? "אשר קָרְךָ בדרך וידבג בך כל הנחשלים בקבציך, ואתה עייף ויגע".
הוא הפך את הדרך שלך למקרה. במקום לעבוד בדרך אשר הפרוסס מצווה אותך. בצורה מסודרת ושיטתית, ולקרוא ולהבין לפי שרצים לממש. מגיע האמל"ק הזה ואומר, יאללה, עזוב אותך מכתבי הקוד-אש, מכל מיני סְפֶּעקִים עתיקים. אנחנו נסתדר גם בלי זה.
אז זהו שלא. לא נסתדר. בפרשת כי תצא יש המון מצוות, הכי הרבה מבין כל פרשות התורה. רבות מהן מוזכרות רק בכמה מילים. איך אפשר לממש מצווה מסויימת על כל פִיצֶ'רֵיהַּ ודקדוקיהַּ בלי לקרוא את התוכנה שבעל-פה, לחקור ולהבין מה מותר ומה אסור ומה צריך?
עמלק בגימטריה זה ספק. מי שמאמל"ק מכניס ספק לתוכנה. מוריד את רמת הביטחון שלנו באיכות שלה.
ואת זה התורה מנסה למנוע מאיתנו -שנזכור לא לאמל"ק.
שבת שלום.
פינת הקפה 
ב"דורבנות" הציעו את השם "דיסקון כיס"
אהבתיאהבתי