תופעת לוואי של כל ישיבת ארכי-טקטורה, בה תמיד אחד הארכי-טקטים נעלב כיון שלא קיבלו את דעתו ושיטתו הלא צנועה בעליל. ובתגובה ארכי-טקט בכיר אחר נעלב בגלל שהראשון מצא לנכון להיעלב. והשלישי נעלב מזה שלא שאלו אותו מה דעתו על ההיעלבות של השניים האחרים. בקיצור: ישיבה בארבעה נעלבים.