פוסט מגזרי ומגדרי על שמירת תוכנה ושמירת שבת ועל ל"ט מלאכות התוכנה. וככה זה מתחיל: מְלָאכוֹת הַתּוֹכְנָה אַרְבָּעִים חָסֵר בָּאג: הַמְּתַכְנֵת וְהַמְּקוֹדֵד וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתּוֹב וְהַמְּקָמְפֶּל...

"שישו ושמחו בשמחת תוכנה". על איך צריך לחגוג את סיומה של הפרוגרמה למרות שלא כל הבאגים תוקנו. וגם שני פיוטים לכבוד גמרה של תוכנה ותחילתה של פרוגרמה חדשה.

לכבוד יום הקימפולים הבא עלינו לטובה ולסליחה, מעשה נורא ואיום על מהנדס חכם שכוחו וקודו לא עמד לו במאבק עם הפרוסס והפרודקטריון, וכל מה שנותר ממנו לאחר שבירת הפרודקשן זה פיוט.

"מִנְעִי קוֹדֶךְ מִבָּאגִים וּקְבָצַיִיךְ מִקְּרִיסָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לְדִיבּוּגֶךְ בְּתוֹךְ הַבְּרַאנְץ' וְשָׁבוּ לְעֵבֶר פְּרוֹיֵיקְט. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְגִירְסָתֶךְ, וְשָׁבוּ בָּאגִים לְתִיקּוּנָם". הפטרת נחמה לתוכנה השבורה

הַפָאוּנְדֶר יִסֵּד תּוֹכְנָה יֵשׁ מֵאַיִן וּמְסָרָהּ לָקוֹ-פָאוּנְדֶר, וְהַקוֹ-פָאוּנְדֶר לַמְּנַהֲלִים, וְהַמְּנַהֲלִים לָאַרְכִי-טֶקְטִים, וְהָאַרְכִי-טֶקְטִים מְסָרוּהָ לִמְתַכְנְתֵי הַחֶבְרָה כּוּלָּה. הֵם אָמְרוּ שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים: הֱווּ מְתוּנִים בָּגִּי"ט, וְקָמְפְּלוּ בִּילְדִים הַרְבֵּה, וְעָשׂוּ בְּרַאנְץ' לָתוֹכְנָה.

איך יצא לי להשתמש במסדרון הומניטרי בעבודה? היכן קבור המֶרג', ומה יקרה במֶרג' אחרי המלחמה? על הקריאה המקומפלת לכל חברות וחברי המגזר: כוחנו באחדותנו – קודנו בתוכנתנו. וכמובן איך אפשר בלי פיוטי מֶרג' לחנוכה: " בָּאנוּ קוֹבֶץ לְמָרְגֶ'ג'" ו " מִי יְדַבֵּג תּוֹכְנוֹת יִשְׂרָאֵל "

בקשת סליחה פולנית, וצרור סליחות משלי. וכמובן איך אפשר בלי מחזור תפילות לכבוד יום הקימפולים: כפרות טרום-מרג', סדר התרת באגים הידוע כתפילת "כל באגי", ופיוט הייטקיסטי-אשכנזי קדום: "כי הנה כתוכנה ביד המקודד". גמר חתימה טובה.

למה אני מאחל לכולם שתהיה להם שנה ממוצעת? על אופטימיות זעירה ו"פסוקו של קוד" היומי. פוסט אופטימי ומפתיע לרגל השנה החדשה. וכמובן, כמיטב המסורת של הפינה: סדר הסימנים לפתיחת פרוגרמה חדשה, ותפילות להצלחת המרג' והתוכנה.

הגדה של היי-טק עם רוב הפיצ'רים המרכזיים: "כנגד ארבעה מתכנתים", "והיא שבדקה", "בָּאג וָמֶרְג' וְבְּדִיקוֹת בַּעֲנַן". וכמובן "מה נשתנה" ו"חד באגא". מוזמנות ומוזמנים להוריד ולקרוא לפני, במהלך, או אחרי הסדר. באגים על ההגדה ניתן לפתוח בפירמידה הקרובה למקום עבודתכם.

אז מי יותר מצחיק – אני או ברקוני? על מנהל סמרטוט ומחאת ההייטקיסט הבודד ותזכורת מפוסטים ישנים על ה"מחולליישן" והבאג הפולני. והסוף המפתיע: בשביל מי אני באמת כותב את הפוסטים האלה.