עלילות ההייטקיסט ברחבי לונדון-רבתי, חלק שני. על ה"אָיִן" לונדון ושופינג-ספרינט וגם על הדמיון בין ה"טיוב" לדב-אוּפְּס שלנו ועוד

רוצים לדעת מניין הגי"ט שלי? אם תמונה אחת שווה אלף מילים, כמה שווה תרשים זרימה? וכמובן, האלגוריתם ההישרדותי שיאפשר לכם לשרוד בהיי-טק: "מדריך מעשי להתחמקות מטיפול בבאגים"

מתי מותר ואף צריך לעבור על הכלל השני של התכנות ההישרדותי "עובד? אל תיגע!" והאם זה בבחינת ידבג ובל יעבוד. על שדה זבשמ"א שכשל, לפטופ חלזוני ומיקומה הפינתי של גזרת "עוטף שעון". ושאלת השאלות: האם מה שטוב בשביל מחשבנו, טוב בשביל המדינה? סיפור אסקיפיסטי בארבע מערכות.

האם אני עטלף עיוור?? על מי לא נאמר "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לקלקל"? פוסט רקורסיבי ומתוסבך על סיבוכיות. ותזכורת מסיבית התרנגול...

מה זו פונקציית הלם? ומהו מבחן הבאג הסביר? חשיפת שיטת הסניוריטי: "כמה שאתה יותר ותיק, ככה אתה פחות אשם", על פילוסופיית האקסידנט-ציאליזם,  ולמה זה באמת לא מתקמפל על הדעת לבטל את עילת הסבירות התוכנתית.

מה ההמשך של הכלל הידוע: עובד? אל תיגע! ועל מי נאמר: "אמור מעט ועשה הרבה רעש"? על בלוטת יותֶרֵת המוטיבציה וספירלת המשכורות. פוסט התמודדות עם עובד חדש ומלא מרץ.

על רמאות עילית ברכבת התחתית והקשר לדב-אוּפְּס שלנו. מאין באתי ולאן אני הולך? ולמה האוטובוסים הדו-קומתיים עדיין נוסעים. וגם: כרטיסים במבצע למיוזיקל בלונדון. על הרפתקאותיי בלונדון כמשל לחייו של הייטקיסט ממוצע.

על ארבע הקושיות בתהליך הפיתוח, ולמה ההיי-טק הוא מקצוע כל כך שווה. ושי לחג, שני פיוטי-דיבאג לליל הבאלגן שלפני הפרודקשן: "מה נשתנה" ו"חד-גדיא". באג שמח לכולם.

על המשמעות האמיתית של רי-פקטורינג, איך קרה שקיבלתי במבחן ציון שהוא מספר מרוכב, לאן נעלם הדפדפן הותיק נטסקייפ, ומה קורה לכל הרוחות עם צוות הבדיקות של ויקיפדיה?