למה אני מאחל לכולם שתהיה להם שנה ממוצעת? על אופטימיות זעירה ו"פסוקו של קוד" היומי. פוסט אופטימי ומפתיע לרגל השנה החדשה. וכמובן, כמיטב המסורת של הפינה: סדר הסימנים לפתיחת פרוגרמה חדשה, ותפילות להצלחת המרג' והתוכנה.
כל הפוסטים
#117 אני לקודי וקודי לי
על מי נאמר "וראה באגים לבאגיך"? מה זה "קודהּ של אמא", ומה אמר האבא של האינטרנט, ואיך באים פוסטים לעולם? וגם: ג'וב סקיוריטי – לא מה שחשבתם. פוסט על גידול קוד ופיתוח ילדים.
#116 הקוד שבקצה הפרוגרמה
איך קרה שהרכבת הקלה בתל-אביב עקפה את "קטר" ההיי-טק? מי כאן הקטר ומי הרכבת? על סייבר-פרפקציונליזם, בלוטת יותרת המוטיבציה, מבחן הבאג הסביר והטיפול במקרי-קצה עד שכלו כל הקיצין. פוסט עתיר לחות וקומבינות בעקבות נסיעתי הראשונה ברכבת תחתית אמיתית כאן בארץ הקוד-אש
#115 דו-תסבוכת התוכנה
האם אני עטלף עיוור?? על מי לא נאמר "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לקלקל"? פוסט רקורסיבי ומתוסבך על סיבוכיות. ותזכורת מסיבית התרנגול...
#114 דיבוגים לשעת לילה מאוחרת
מהו תיקון חצות? על ההבדל בין באג רקורסיבי לבאג אקספוננציאלי, באגים שמשתחזרים רק ביום שמכינים שניצל ועל מכונית בעלת אלרגיה לגלידת וניל. בחנו את עצמכם: האם גם אתם חולים במחלת הדבגת? וד"ש מהבאג הפולני.
#113 קוד יולי-אוגוסט
על חוק התפשטות השגיאה (כן, כן – יש דבר כזה), תוצאותיו של טיול תת-קרקעי בארץ הקוד-אש והאם כבר אפשר לראות את האור בקצה הפרוגרמה? פוסט קיץ לח ודביק עם קורס מזורז במבוא לתורת השגיאות, שאין בו כלום מלבד: באג יזע ודמעות.
#112 עילת הסבירות וקץ האימפלמנטציה
מה זו פונקציית הלם? ומהו מבחן הבאג הסביר? חשיפת שיטת הסניוריטי: "כמה שאתה יותר ותיק, ככה אתה פחות אשם", על פילוסופיית האקסידנט-ציאליזם, ולמה זה באמת לא מתקמפל על הדעת לבטל את עילת הסבירות התוכנתית.
חידה סייבר בלשית #04 – קורונה ספרינט
רות קוֹז-פיינדר יצאה לחל"ת. אז הפעם (בעקבות תלונות שקיבלתי) חידת סייבר אמיתית דו-שלבית וקשה על באמת. והפעם על זיכרונות מהקורונה והבידוד החברתי שמייצרים אתגר לא פשוט בכלל. אז בואו והפגינו את יכולתכם האלגוריתמיקאיות ובואו לייצר סידור עבודה מיוחד במינו.
#111 מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו
על "שורש פורה ראש ואוטומציה", משל מופלא על אצבע שבורה. וגם: מי הכי גרוע (רמז: לא מה שאתן חושבות)? פוסט מהיר ועצבני על פרוסס איטי ומעצבן בעודי עומד ומתעצבן רקורסיבית בפקק אדיר-הממדים ביציאה מהשכונה הבוקר, עוברת לידי אישה מבוגרת כשהיא צועדת על שתי רגליה ומתחילה את עליית הקילומטר בדרכה אל העיר. באדיבותי כי-רבה הצעתי לה טרמפ. "לא תודה, אני ממהרת" ענתה לי הגברת.
#110 התירוץ למיליון
על אלגוריתם עצלן (אבל אמיתי), על מניפת תרוצים, תירוצי מכוניות ותרוץ מכשולים, ו"הכלב אכל לי את הקוד". פוסט עמוס במשחקי מילים רדודים על למה לא הספקתי כלום









