שלוש תקריות מצערות עם דלתות מסתובבות. על כל מה שרע באוטומציה ובמשרתיה הדרקונים חברי הסתדרות הדֶב-אוּפְּס. חזרה על סיסמת הקרב הדֶב-אוּפְּסִית, מיחזור של הדיאגרמה "הדרך לפרודקשן" ושלל תירוצי אוּפְּס. וגם משהו לאחד באפריל.
אז שוב נתקענו בדלת המופלאה של העבודה. וזו כבר הפעם השלישית – מישהו אמר גלידה?
אבל הפעם זה לא באשמתי. בעצם זה אף פעם לא באשמתי. אבל הפעם גם כולם הסכימו איתי. זה החמור שנכנס איתי ביחד באותו השליש של הדלת המסתובבת. ואז שנינו נתקענו בפנים, עד שהחמור התחיל לדחוף את הדלת האוטומטית בצורה לגמרי לא אוטומטית.
למעשה הוא התגבר על מנגנון הבינה הטיפשית ההורסת של הדלת האוטונומית באמצעות האלגוריתם הדו-מרפקי. ככה.
דלתות אל העבר
אז כן. עוד פוסט על דלתות ועל אוטומציה מופלאה. לפני שנים רבות כבר הקדשתי פוסט מיוחד לחברי (כיום חברי לשעבר) חברי ההסתדרות של ההיי-טק, הלא הם דרקוני הדב-אוּפְּס. הפוסט נקרא "היחידה למבצעים מיוחדים – הָדֶב-אוּפְּס" יעויין שם, לגבי מהות המילה "לאט-מת", למה כל דבר שקשור לחברי ההסתדרות מתמשך, וכמובן על קריאת הקרב המסורתית של צוות הדב-אופס: "תפתח קריאה!"
לפני פחות משנה, האוטומציה הכתה בי שנית וגם הדלתות פגעו בי שוב. וכתוצאה נולד הפוסט "חומות של אוטומציה", יעויין גם שם להסברים מרתקים להיכן נעלמתי ג' פעמים.
חזקת הבאגים
אבל חזקה על אדם, שאם קורהו אותו הבאג שלוש פעמים, שיש לעיין בדבר. אז קימפלתי את הדבר בקוד-קודי, ודרשתי וחקרתי עד שמצאתי הרו"ט-קוא"ז לכל אותם באגים אכזריים ודלתות מטופשות – האוטומציה.
אותה תשתית נוראה ואיומה – שורש פורה קוד ואוטומציה. אותו כלי-משחית שלכאורה בא לעזור, לקדם ולסייע, אך במסווה של כלי-עזר מן המעלה הראשונה, למעשה הוא עושה בדיוק את ההיפך – להטריד, לחסום ולשבש את סדר העבודה בבואנו למרג'ג' אל הקוד-אש.
"והבאג הקרב יומת"
ואצטט כאן ללא בושה ומשוא פנים דברים שאני עצמי כתבתי אך לפני מחצית השנה, עוד בטרם הטראומות הנוראיות:
האוטומציה היא כלי נשקו המרכזי והיעיל להפליא של הפרוסס. זוהי דרכו של הפרודקטריון העליון להבטיח ששום תיקון, שינוי, או שיפור, קטן ככל שיהיה לא יחדור אל הפרודקשן פנימה. אכן, חומות של אוטומציה הנשמרת על ידי דרקוני הדב-אוּפְּס האימתניים, שלא יתנו לאף שינוי להיכנס. סגר נושם בסגנון אין יוצא ואין באג. האוטומציה מקדשת את הקבצים. האוטומציה תפקידה לשמור על קדושת הקבצים ולוודא שאף באג לא ידבק בהם, כמו שנאמר בסְפֶּעק הקדוש "והבאג הקרב יומת".
אכן כלי משחית מהשורה הראשונה. מהשורה הראשונה של הקוד ועד לאחרונת הקומפילציות. כלי משחית, שכשמו כן הוא, משחית את זמנם של מיטב בנותינו ומתכנתנו שמנסים להבין איך עוברים את האוטומציה הנוראית.
דרקוני האוטומציה
חברי הסתדרות הדב-אוּפְּס הם ועד העובדים החזק במגזר. בהינף ארטיפקט הם מהלכים אימים ביכולתם המופלאה להשבית את האוטומציה המהוללת, ולשתק את הפרוגרמה עד שדרישותיהם יענו. חברי ההסתדרות עונים לכל דורש בין שתיים ארבעים וחמש לרבע לשלוש (לפחות על פי ברקוני). בשאר הזמן יש לפתוח קריאה ולהרבות בתפילות ובתחנונים.
כל העסק הזה מזכיר לי את הבחור הרנדומלי בחניה של הקניון שלכאורה בא לעזור לך לַחְנוֹת וצועק "יש לך עוד, סע, סע, יש לך עוד", וככה אתה ממשיך עד ישמע הבום. ועם הישמע הבום אותו רנדומלי נעלם לו בענן של קוברנטיס ודוקרים תוך השמעת סיסמת הקרב "תפתח קריאה". ואתה פותח קריאה עד שבא לך לדקור מישהו. מה שקוראים אצלנו בא לעזור ונמצא מקלקל.
אוטואמנסיפציה
אז מה אפשר לעשות? או-הו, אפשר לעשות. הגיעה הזמן למהפכה. רבולושן. רי-פקטורינג על מלא.
די לשלטון הפרודקטריון עלינו. זה הזמן לפרק את ההסתדרות ואת מוסדות הפרוסס ולהפריט את האוטומציה. מעתה כל איש ואישה יהיו אחרים לעצמם. במקום CI/CD שכל כך מעצבן, עד שאני צריך לעבור בדיקת CT, יבואו כל אחת ואחד מאיתנו ויכתוב את האוטומציה שלו בעצמו. במקום ריכוזיות, אוטומציה להמונים.
ואז אולי באמת נזכרה לפסגת השאיפות, להגיע ליכולת הבלתי-מושגת של לשחרר גירסה באופן עצמוני, ללא התערבות הפרוסס. זהו השחרור העצמי האמיתי – אוטואמנסיפציה מהאוטומציה.
ולסיום הפוסט השלושת-רבעי-ממוחזר, הבטחתי משהו לאחד באפריל. אז הנה – אין כלום, סתם אמרתי. אין זמן.
ואם התאכזבתן מהפוסט, אז מתחת לקו מצרף שוב את הדיאגרמה המהוללה "הדרך לפרודקשן", עם מגוון טיפים כיצד לנצח את האוטומציה, כולל: נוהל מלפפון, חומות של אוטומציה ושלל תירוצי אוּפְּס ממאורת דרקוני הדֶב-אוּפְּס.
והמהנדס החכם אומר: כל דבר שיכול להתרחש עבורך באופן אוטומטי, יכול גם להתרחש לך באופן אוטומטי (חוק האוטומציה של ויילנד)
מתחת לקו: אז הנה לפניכן הדיאגרמה המהוללה כיצד לנצח את האוטומציה. הגירסה להייטקטיסט בפוסט "בעיות ההיי-טק וכיצד לפתור אותן – חלק ג".
