סיפורה האיטרטיבי והמדהים של האינטגרטורית שלומית קָם-פֶּלִי. פוסט הלל שלם שמוקדש לכל האינטגרטוריות ונשות המרג' באשר הן. פותרות הקונפליקטים ושליטות הקונפיגורציות. היחידות שבאמת מצליחות לעבור את כל הטסטים באוטומציה, לפעמים. אלו שלמרות הכל, עושות הכל.
שלומית
פוסט זה מבוסס על סיפורה הטרגי של האינטגרטורית שלומית קָם-פֶּלִי שזינקה לים סוער של בילדים וקומפילציות לפני אי-אלו ספרינטים, ועל ניסיונותיה הנואשים אך חסרי השחר לבנות את התוכנה של הפרוייקט. לאחרונה נראתה מדבגת קוד חסר בעלים, חסר בדיקות ובעיקר חסר אחריות ומאז אבדו עקבותיה הוירטואליים בענן של קומפילציות.
ומעשה שהיה כך היה.
שלומית בונה
הכל התחיל כאשר שלומית קָם-פֶּלִי, ג'וניורית חדשה בחברה ניסתה לבנות את התוכנה של הפרוייקט. זה היה שלב סטנדרטי בתוכנית ההכשרה של כל העובדים החדשים בחברה.
אבל לה זה לא התקמפל. למה? לא ברור. אך לא קוטלת-קבצים היא הג'וניורית דנן. היא שאלה את אחד הסיניורים בסביבה, והא אמר לה שכנראה יש לה בעיה בסביבת העבודה שלה. אז היא הלכה לשאול מישהי אחרת, לא מהסביבה שלה. אבל היא הייתה עסוקה. והשלישי סתם התעלם ממנה.
אז בסוף היא שלחה מייל קצר לכל הקבוצה: "שלום, אני הג'וניורית החדשה בצוות, שלומית קם-פלי. וזה הקוד שלא מתקמפל לי".
שלומית בונה תוכנה
טוב, זה כבר עשה את העבודה. עכשיו זה כבר נהיה אתגר. מי יפתור לשלומיתנו את בעיית הבילד. ולהלן תקציר האירועים המרכזיים:
קודם כל אמרו לה לנסות שוב, כי אולי זה הסתדר. קדחת.
אחרי זה אמרו לה להוריד שוב את הקוד האחרון כי יש מצב שבדיוק היא הורידה את הלייבל שלא עבדה. נאדה.
השלב הבא היה להתקין את כל הסביבה והכלים מחדש, כי אולי יש לה גירסה לא מתאימה. כלום.
כאן כבר התערבה הסופר-תותחית, זו שתמיד יודעת לפתור את כל הבעיות. היא אמרה לשלומית שתנסה להתחבר ישירות לשרת הבילדים ולבנות שם. יוק.
כשכולם כבר התייאשו, ושלומית הגיע למצב של הגיעו באגים עד נפש, היא החליטה לעשות מעשה ועשתה ריסטארט למחשב שלה. על זה אף אחד אחר לא חשב.
שלומית בונה תוכנה מקומפלת
והופ! זה התקמפל. מה זה התקמפל, קומפילציה כזו לא נראתה כבר ספרינטים. וזה היה הסימן הראשון.
השלב הבא הגיע לאחר כמה ימים: למרג'ג' שינוי קטן לפרודקשן. שינוי בסגנון "שלום, עולם" (יענו Hello world). וכן זה לא התקמפל. ושוב אותו סיפור, לנסות שוב, ועוד פעם, ולהתקין ולנסות ממחשב אחר. קדחת ונאדה ויוק וכו'.
ושוב שלומית עושה ריסטארט, ושוב בעיית הקומפילציה נעלמה כלא הייתה. וזה היה הסימן השני.
שלומית בונה תוכנה מקומפלת ובדוקה
ועכשיו הגיע השלב השלישי והקשה מכולם, לעבור את כל הטסטים באוטומציה המהוללה. וכמו באג ידוע מראש, כל הטסטים עברו חוץ מאחד. גם בריצה השנייה, וגם בשלישית.
ושוב אותו סיפור וכו'. ושוב שלומית עושה ריסטארט, והבעייה לא נעלמה. ועוד ריסטארט, והטסט עדיין לא עובר. אך שלומיתנו היקרה לא התייאשה. היא זכרה שקראה פעם על משהו שנקרא "נוהל מלפפון". אז היא דיברה עם חבר הסתדרות הדֶב-אוּפְּס שבמקרה ישב לידה, והסבירה לו בביטחון עצמי רב עד כמה זה דחוף שהוא יעזור לה לדחוף את השינוי שלה לפרודקשן ועוד כל מיני תירוצי-פרוסס כאלו ואחרים. וההוא, שבאמת לא איכפת לו, אמר סבבה.
שלומית בונה תוכנה, שלום
אז נוהל המלפפון עבד מצוין. ההוא שלח מייל שהאוטומציה תהיה מושבתת בשעתיים הקרובות לטובת "שדרוג תשתיות של השרתים" או משהו. ובזמן שהאוטומציה הושבתה, שלומית מירג'ג'ה פנימה והשינוי נכנס של מקומו בשלוש.
אבל את מה שקרה אחר כך אף אחד לא צפה. מאותו הרגע, לאחר שההוא שלח את המייל של "חזרה לשיגרה", אך אחד לא הצליח לעבור את אותו טסט עלוב. אף אחד חוץ משלומית קם-פלי. וזה היה הסימן השלישי והמכריע.
למחרת קראה לה מנהלת הפיתוח, והודיעה לה קבל עם וחברה, כי "אפקטיב אימידיאטלי" שלומית היא האינטגרטורית של הצוות, ומעתה היא אחראית על כל הבילדים, המרג'ים הקונפליקטים ושאר מרעין-בישין.
"לא יכולתי להתעלם מכל הסימנים האלה" הסבירה המנהלת "זה ברור שיש לך את כל מה שנדרש על מנת להיות אינטגרטורית".
ומאותו אותו היום, ובכל יום, וכל היום שלומית בונה תוכנה.
ואסיים במילות השיר הידוע:
שלומית בונה תוכנה, מקומפלת ובדוקה, לכן היא עסוקה היום. ואין זה רק היום, זה גם מחר, ובכל יום. שלומית בונה תוכנה, אז תגידו לשלומית שלום.
חג שמח
והמהנדסת החכמה אומרת: פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. אינטגרטורים גם לא מתחלפים, הם רק מקמפלים.
Photo by Anne Nygård on Unsplash
פינת הקפה 
אה זה בא עם הודעה? עד כמה שאני זוכר שלומית פשוט מוצאת את עצמה יום אחד בתפקיד האינטגרטורית בלי שום הכרזה רשמית שלא לדבר על טייטל או שדרוג משכורת.
אהבתיLiked by 1 person
אצלנו זה בא עם הודעה כדי שלא תוכל להתחמק מזה.
אהבתיLiked by 1 person