#132 טעות לעולם חוזר(ת)

על אלגוריתם בת יענה – אחד השווים. על מבחן הבאג הסביר ועל זה שמה שנמצא בקצה צריך להישאר בקצה. ווידוי כואב ומרגש, וההוכחה החד-משמעית שאולי אני לא נביא, אבל בטוח שוטה.

רבותיי ההיסטריה חוזרת

רבותיי ההיסטוריה חוזרת! ויש לי הוכחות. הנה הבאג שתיקנו לפני פחות משנה בפרוגרמה הקודמת, חזר לחיים. ולא סתם חזר, אלא פי שתיים. גם בפרוגרמה החדשה וגם בפרוגרמה הקודמת. מה יש לומר. הפרוגרמה מכה שנית!

ומה שהכי מדהים, זה שכתבתי על זה בדיוק לפני חמש שנים בפוסט שנקרא "רבותיי ההיסטוריה חוזרת". וכה היו דברי נבואתי:

"ואז פותחים את המייל, ופתאום דז'ה וו עצבני. הבאג שרק עכשיו צחקת עליו בפינת הקפה קרה שוב. לא להאמין. שפשוף קל בעיניים, בדיקה קצרה לוודא שאתה לא קורא מיילים מלפני שנתיים, ואכן הבאג חזר. ולא סתם באיזה פרוייקט ישן, אלא בפרוייקט הכי חדש דנדש. ואז מתחילים הסרטים. רבותיי ההיסטוריה חוזרת, ואיתה חוזרת גם ההיסטריה. איך זה קרה? ולמה זה קרה? ואת מי אפשר להאשים? הרי כבר תיקנו את הבאג הזה לפני שנתיים ובדקנו אותו מכל הכיוונים? וגם סיכמנו שנתעד באופן מדוייק מה קרה ומי תיקן ואיך ולמה וכמה. רק שאף אחד לא מצליח לזכור כרגע מי בדיוק לקח על עצמו לעדכן את המסמכים…"

טעות לעולם חוזר או חוזרת?

אכן מסתבר ששמו של הפוסט הזה אינו סתם מליצה ריקה כמערך נטול אברים, אלא הוא אמת לאמיתה. ולא רק זאת, אלא שהמשפט הזה הינו משפט רקורסיבי, "שכן טעות לעולם חוזרת" הוא שגיאה דקדוקית, שכן יש לומר טעות לעולם חוזר.

אבל, כמו בהיי-טק, גם באקדמיה לא כולם מסכימים מהי הדרך הנכונה לאימפלמנטציה, לאינטונציה ולוולידציה של הדיקציה.

שורש המחלוקת הוא ברו"ט קוא"ז – מי בעצם חוזר כאן? הטעות חוזרת, או שמא הטועה הוא שחוזר על הטעות? ויש לכך השלכות לשוניות הרות משקל.

גם וגם

אלא שאצלנו בפלג המזרח תיכוני של תעשיית ההיי-טק, כלל אין מחלוקת. כמו שמנהלותינו היקרות מסוגלות לקבל החלטה שהיא גם כן וגם לא, מה שמכונה בתכנות ההישרדותי החלטה קוונטית, כך גם בנוגע לעניינו, אצלנו גם הטועה חוזר וגם הטעות חזרה. כולם חוזרים.

חוזרים לפרוייקט של לפני שנה, חוזרים לחפור במיילים שאבדו להם בענן הגיבוי, שרק מגבה את המידע אבל אף פעם לא מחזיר לך אותו כשאתה באמת צריך. וחוזרים להיסטריה וללחץ ולישיבות ולהתנצלויות.

מן הקצה אל הקצה

וכל כך למה אתן שואלות? זה בגלל שאנחנו טיפשים. אנחנו חרטנו על דגלנו ועל קודנו את דגל האיכות ללא פשרות. אנחנו מדלוורים תוכנה שהיא פרפקט, בלי באגים. אז על כל שטות ועל כל קריסה הכי ביזארית שתהיה, אנחנו ישר קופצים ונלחצים ומתקנים, ותוך כדי תיקון מייצרים בעיות או באגים חמורים הרבה יותר.

וזה המקום להכריז. מספיק! די כבר עם המקרי קצה האלה. זה בסדר אם באיזה תסריט ביזארי התוכנה תקרוס. סו-וואט? מכבים, מדליקים ויאללה ממשיכים. לא קרה שום דבר. אף אחד לא מת. (אלא אם כן אתם בתעשיית הרכב או מכשור רפואי, אז באמת אכלתם אותה).

לפעמים אני חי בתחושה שהתוכנה שלנו היא כמו כדור הארץ, כאשר שאר כל הגלקסיה היא אינספור מקרי קצה שצריך להתמודד איתם. צריך לשים קץ לקצה הזה. הקצה צריך להישאר בקצה.

אלגוריתם בת יענה

וכאן מגיע המקום לווידוי כואב ומרגש. רק אתמול נחשפתי (בפוסט שקפץ ב"צרות בהייטק") למושג שחמק באופן מפליא מחיישני הסייבר-הומור שלי הלא הוא אלגוריתם בת היענה. באופן די מדהים, אין ערך בעברית, למרות שזה מתבקש לאור מתודולוגיות הפיתוח המזרח-תיכוניות שלנו.

כיון שאני מניח שלא יאמינו לי, אז אני מעתיק את הניסוח כלשונו:

כן, כן. זוהי אסטרטגיה מודעת הגורסת להתעלם מבעיות על בסיס ההסתברות שהן תתרחשנה. ותראו מי נוקט בגישה הזו חוץ ממני? ווינדוס ולינוקס. אז אני בחברה טובה (אבל גם איפה שאני עובד היום זה חברה טובה…).

מבחן הבאג הסביר

ובכן, אמנם לא נביא ואף לא בן נביא אנוכי. אבל אני כן שוטה לא קטן בכלל, וידוע למי ניתנה הנבואה. אמנם פספסתי את בת היענה הנ"ל. אבל שורו הביטו וראו מה כתבתי אך לפני פוסטים בודדים: זהו מבחן הבאג הסביר. אנחנו נטפל רק במה שסביר שיקרה, ומה שבקצה – שיישאר בקצה.

כמובן שכבעל נסיון בהתעלמות מבאגים שאין סיכוי שישתחזרו, כיום אני מגדיר את מבחן הבאג הסביר באופן מעט שונה, כפי שחלקתי עם עוקבי הנאמנים ברשתות האנטי-חברתיות:

ולסיום, על מנת להוסיף באג על פשע, כאשר הבאג אכן מכה שנית, ולמרות הפספוס הנוראי שבתיקון המקורי, למי נותנים את הקוד, הכבוד, והאחריות לתקן אותו שוב? לאותו ארכי-טקט, שחושב את עצמו למהנדס חכם, שחושב שעכשיו הוא בטח יעשה עבודה טובה יותר. וכל קשר למציאות אינו מקרי בכלל.

טל"ח

והמהנדס החכם אומר: אצלנו בהיי-טק לומדים מטעויות, רק בשביל לחזור ולעשות אותן שוב.

Photo by Andrey Tikhonovskiy on Unsplash