#142 מלחמתה של תוכנה

על הדמיון הרב בין צבאנו היקר לתעשייתנו היקרה, על קוצר זמן וקוצר רוח. ועל מלחמה דו-חזיתית, באויבנו הקמים עלינו מבחוץ, ובבאגנו הקמים עלינו מבפנים. ובעיקר תפילה גדולה להצלחת חיילנו וגם להצלחת מתכנתנו "מי שברך למתכנתי הפרוייקט".

בימים טרופים אלו, עמוסי באגים ואווירה מיליטריסטית שכזו, עלו במוחי הקוד-קודח מחשבות רבות על הדמיון הרב הקיים בין עולם פיתוח התוכנה, לבין הצבא ומערכת הביטחון על זרועותיה.

ותקצר היריעה מלפרט את כל התהליכים והפרוססים והבאגים והתקלות ששני עולמות אלו חולקים ביניהם.

וחוץ מקוצר היריעה, קיים גם קוצר הזמן וקוצר הרוח ועבודה קשה. על כן פוסט קצר ואופטימי השבוע.

במקום לדבר ולהבליט ולהדגיש את כל מה שלא עובד טוב, ורע, וגרוע, כמנהגי בקוד-אש. הפעם אחרוג ממנהגי, ולרגל יום עצמאותינו רשימונת קצרה על כל הדברים הטובים והמוצלחים והיפים במלחמה הדו-חזיתית שלנו באוייבנו הקמים עלינו מבחוץ, ובבאגנו הקמים עלינו מבפנים.

כמו בצבא, גם במלחמתה של תוכנה אנו עסוקים במלאכת קוד-אש של ממש, של הצלת ישראל מיד צר ושל הצלת הפרוייקט מיד הבאג.

בשתי החזיתות, ברגע האמת, כולם מניחים את המחלוקות בצד ונרתמים כאיש אחד בלב אחד, וכגי"ט אחד במרג' אחד, לטובת הצלחת המלחמה והפרוייקט.

בהיי-טק יש את תותחיות-העל, העומדות בחזית הטכנולוגיה, ומדבגות משורה לשורה ומקובץ לקובץ, ולעומתן ישנם רבים שהם "רק" תומכי תוכנה, המסייעים במלחמתה של תוכנה. וכולם חשובים, כולם מקמפלים וכולם תורמים את שלהם באופן זה או אחר. וכך גם במלחמת קיומנו. ישנם ההולכים בחזית, ונלחמים מבית לבית וממנהרה למנהרה. ורבים מהם הם "רק" תומכי לחימה. וכולם חשובים, וכולם תורמים את שלהם באופן זה או אחר.

לשתי המלחמות מתכוננים ועושים תוכניות. ובשתי המלחמות תמיד יש הפתעות לא נעימות, ומחירים כבדים שצריך לשלם. ובשתי המלחמות תמיד בסוף אנחנו מנצחים.

ולסיום – בשתי המלחמות נלחמים אותם החיילים. ולהצלחת כולם, שתי תפילות. האחת ישנה וידועה, והשנייה לטובת העלאת המורל ומצב-הרוח, להצלחת חיילנו ולהצלחת פרוייקטנו.

והמהנדס החכם אומר: לתפארת ההיי-טק הישראלי, ולתפארת מדינת ישראל.

תְּפִילָּה לִשְׁלוֹם חַיָּילֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן,
הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.
יִתֵּן ה' אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן.
וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".
וְנֹאמַר: אָמֵן.